חמציץ נטוי – הבדלי גרסאות

הוסרו 295 בתים ,  לפני שנה
מ
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
מ (קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים)
[[קובץ:Oxalis-Dec-2017-IZE-38.jpg|ממוזער|250px|חמציץ נטוי פורח בצידי שדה, [[ישראל]], דצמבר 2017]]
 
'''חַמְצִיץ נָטוּי''' ([[שם מדעי]]: '''''Oxalis pes-caprae''''', ב[[אנגלית]] [[שם עממי|עממית]]: Bermuda Buttercup או Cape Sorrel או Wood Sorrel) הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[גאופיט]] בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים מהסוג [[חמציץ]] במשפחת ה[[חמציציים]]. המין גדל באופן טבעי ב[[דרום אפריקה]], אך יובא למקומות רבים ברחבי העולם בתור [[צמח נוי]]. כיום הוא נפוץ כ[[מין פולש]] ו[[עשב שוטה]] באזורים נרחבים, בהם [[אמריקה הצפונית]] (בעיקר ב[[קליפורניה]]), [[אוסטרליה]] ו[[אגן הים התיכון]] (כולל [[חצי האי האיברי]] ו[[האיים הקנריים]]). המין נפוץ גם ב[[ישראל]] ופורח ב[[חורף]] וב[[אביב]]. החמציץ בולט ב[[פרח]]יובפרחיו ה[[צהוב]]יםהצהובים הבוהקים, [[עלה|עליו]] בצורת ה[[לב (סמל)|לב]] ו[[גבעול]]ו ה[[חמוץ|חמצמץ]].{{הערה|שם=צמח-השדה|{{צמח השדה|48}}.}}{{הערה|שם=צמחיית-ישראל-ברשת|1={{צמחיית ישראל|OXAPES}}.}}
 
==מאפיינים מורפולוגיים ופנולוגיים==
החמציץ הנטוי הוא [[גאופיט]] המייצר מספר גדול של [[בצל]]ים קטנים מתחת לפני הקרקע. [[גבעול]] החמציץ הוא קנה גמיש וארוך (בדרך כלל בין 15 ל-30 ס"מ, אך במקרים מיוחדים יכול להגיע אף ללמעלה מ-70 ס"מ{{הערה|צחי אבנור, [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/24308960301/in/set-72157625674893618/ תמונה של חמציץ בגובה 74 ס"מ] ב[[פליקר]], 9 בינואר 2016.}}) בצבע [[ירוק]]. עליו מחולקים לשלושה עלעלים בעלי [[לב (סמל)|צורת לב]] ושפה תמימה אשר מסודרים בדור (סידור [[ספירלה|ספירלי]] או עיגולי של עלים או פרחים) בו העלעלים בעלי צורה פחות או יותר שווה.{{הערה|שם=צמח-השדה}}
 
[[פרח]]י החמציץ הנטוי הם פרחים צינוריים דמויי משפך-[[חצוצרה]] שבולטים בזכות הצבע ה[[צהוב]] הבהיר והבוהק של [[עלה כותרת|עלי הכותרת]]. קוטר הפרח הוא 2–3 [[סנטימטר]]ים. לפרחים עשרה [[אבקן|אבקנים]] וחמישה [[עלה כותרת|עלי כותרת]] ב[[צבע]] [[צהוב]] אשר לרוב מתמזגים בבסיס.{{הערה|שם=צמח-השדה}} על גבעול אחד יש בדרך כלל מספר פרחים. פרח החמציץ דמוי המשפך פתוח בשעות היום אך נסגר למעין צינורית דקה בשעות אחר הצהריים והערב. פרח החמציץ מכיל [[צוף]]{{הערה|שם=צמח-השדה}} וזוכה לביקור [[חרקים]] בהם [[דבורת הדבש]].{{הערה|ראו תיעוד של [[דבורת דבש]] על חמציץ נטוי: [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/6935555641/ תמונה 1], [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/8456006906/ תמונה 2] ו[https://www.flickr.com/photos/zachievenor/15932415870/ תמונה 3] ב[[פליקר]].}}
 
ה[[פרח]]ים הם [[הטרוסטיליה|טריסטיליים]] ובעלי אי-סבילות עצמית בנוגע ל[[האבקה]]. ישנם שלושה טיפוסים מורפולוגיים של פרחי חמציץ, כל טיפוס מאופיין ביחס שונה בין אורך ה[[אבקן|אבקנים]] לאורך [[עמוד העלי]]. הפריה ויצירת זרעים מתרחשת רק אם אבקה של צמח ארוך אבקנים וקצר עמודי עלי הפרתה [[צלקת (בוטניקה)|צלקות]] של צמח קצר אבקנים בעל עמודי עלי ארוכים. ל[[ישראל]] הגיעו בצלים של טיפוס האבקה אחד, בעל פרחים עם [[עמוד עלי|עמודי עלי]] קצרים, ו[[אבקן|אבקנים]]ואבקנים בינוניים וארוכים,{{הערה|שם=צמחיית-ישראל-ברשת}} ועל כן אין הוא עושה בארץ זרעים ומתרבה רק [[רבייה וגטטיבית]]. ה[[פרי]] הוא קפסולה קטנה המכילה מספר [[זרע (בוטניקה)|זרעים]].
 
בנוסף לריבוי מיני רגיל, ה[[שורש (בוטניקה)|שורשים]] של החמציץ מצמיחים [[בצל]]ים תת-קרקעיים קטנים המאפשרים [[רבייה וגטטיבית|ריבוי וגטטיבי]], כלומר: באמצעות הבצלים החמציץ "משכפל" את עצמו ויוצר חמציצים נוספים, הגדלים במרחק מה מצמח המקור. החמציצים שצומחים מהבצלים זהים [[גנטיקה|גנטית]] לחמציץ המקורי שיצר את הבצלים.{{הערה|שם=צמח-השדה}} חמציצים אלה יוצרים בתורם בצלים חדשים, וכך ממשיך מעגל השכפול וההתרבות. כתוצאה מכך, החמציץ מתרבה מהר מאוד ובעל נטייה חזקה ל[[מין פולש|פולשנות]], בפרט [[#פולשנות בישראל|החמציץ הוא מין פולש בישראל]].
=== בית גידול ===
 
ב[[ישראל]] החמציץ הנטוי נפוץ בצפון הארץ ובמרכזה, הוא גדל בעיקר באזורים מושקים ומוצלים למחצה, בהם [[גינה|גינות]], [[צמחי מעזבות|מעזבות]], שולי דרכים, שולי [[פרדס]]ים, שולי [[מטע]]ים, מ[[דשא|מדשאות]]ות, [[טבע עירוני בישראל|שטחים פתוחים בערים]] ועוד.
 
למרות שהחמציץ נפוץ בעיקר בשטחים מופרים, שהופרעו על ידי ה[[אדם]], הוא הולך ונהייה נפוץ יותר ויותר גם ב[[שטחים פתוחים]] ואף ב[[שמורת טבע|שמורות טבע]]. החמציץ סתגלן ביותר ומצליח לשגשג במגוון בתי גידול.
כך למשל, חמציצים נצפו גם בשטחי [[חול|חולות]]ות מיוצבים סמוך ל[[חוף|חוף הים]].
 
=== תקופת פריחה ===
 
ב[[ישראל]], החמציץ הנטוי פורח בעיקר ב[[חורף]] וב[[אביב]], אחרי הגשמים הראשונים ועד ה[[חמסין|חמסינים]] הראשונים של ה[[קיץ]]. נביטת העלים מתחילה בחודש [[נובמבר]] וכבר ב[[דצמבר]] מתחילה הפריחה.{{הערה|בשנת [[2009]] [[:File:Oxalis-pes-caprae0020.jpg|תועד חמציץ נטוי שפרח]] כבר ב-[[3 בדצמבר]] ובשנת [[2014]] [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/15945548911/in/photostream/ תועד חמציץ נטוי שפרח] כבר ב-[[1 בדצמבר]].}}{{הערה|בשנת [[2016]] תועד חמציץ נטוי ב[[אוניברסיטת תל אביב]] שפרח כבר ב-[[30 בנובמבר]], ראו [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/31197226512/ תמונה] ב[[פליקר]].}}. החמציץ פורח עד סוף [[אפריל]] ותחילת [[מאי]] אך במקומות מוצלים ומושקים היטב, בשנים מסוימות (תלוי במשטר ה[[גשם|גשמים]] וגלי ה[[חמסין|חום]]), החמציץ יכול לשרוד גם עד אמצע [[מאי]].{{הערה|ראו למשל [[:תמונה:Oxalis-pes-caprae-2015-05-14.jpg]].}} שיא הפריחה חל בחודשים [[פברואר]]-[[מרץ]]. החמציץ הנטוי חי שנה-שנתיים.
 
=== תפוצה עולמית ===
המין גדל באופן טבעי ב[[דרום אפריקה]]{{הערה|שם=צמחיית-ישראל-ברשת}} והופץ בעולם כ[[צמח נוי]]. תחילה הוא הובא ל[[אירופה]] (ב-[[1796]]) וב-[[1841]] הובא גם ל[[אוסטרליה]].{{הערה|שם=דופור-דרור}} בהמשך התפשט ב[[אגן הים התיכון]] ואף הגיע ל[[אמריקה הצפונית]]. נטייתו להתפשט והקושי לסלקו ממקומות לא רצויים גרמו עד מהרה לסיווגו כ[[עשב שוטה]] ו[[מין פולש]] בעייתי.
 
ל[[ישראל]] הגיע החמציץ הנטוי כנראה דרך [[אירופה]] בסוף [[המאה ה-19]] והתגלה לראשונה בארץ בשנת [[1906]].{{הערה|שם=צמח-השדה}} במאה השנים שעברו התאקלם החמציץ ב[[ארץ ישראל]] והתפשט למקומות רבים: החל ב[[גינה|גינות עירוניות]], מ[[דשא|מדשאות]]ות, שולי [[פרדס]]ים ו[[צמחי מעזבות|מעזבות]] ובעשורים האחרונים גם ל[[שטחים פתוחים]] ו[[שמורת טבע|שמורות טבע]].{{הערה|שם=דופור-דרור}} מודעות לפולשנות של החמציץ החלה רק בשנים האחרונות ונעשו ניסיונות לסלקו אך בהצלחה מועטה.
 
בישראל, כמו במקומות נוספים בעולם אליהם פלש המין, החמציץ הנטוי אינו עושה זרעים. זאת משום שרק אחד משלושת ה[[הטרוסטיליה|טיפוסים המורפולוגיים]] של הפרחים קיים באוכלוסייה, ולכל טיפוס מורפולוגי [[אי-סבילות עצמית#אי-סבילות עצמית הטרומורפית|אי-סבילות עצמית]]. הטיפוס שקיים בישראל הוא בעל פרחים עם [[עמוד עלי|עמודי עלי]] קצרים, ו[[אבקן|אבקנים]] בינוניים וארוכים.{{הערה|שם=צמחיית-ישראל-ברשת}}
 
למרות שאינו עושה זרעים בישראל, החמציץ הנטוי מצליח להתרבות ואף להתפשט באופן אגרסיבי אל שטחים חדשים (בעיקר שטחים בהם הופרעה הקרקע), בזכות מנגנון יעיל ביותר של [[רבייה וגטטיבית]]. הפצה למרחק ויצירה של מוקדי פלישה חדשים נגרמות הן על ידי האדם (באמצעות העברת קרקעות ממקום למקום, לצורכי [[גינון]], [[בנייה]], [[עבודות עפר]] וכדומה), והן באמצעות וקטורים טבעיים שונים (ה[[חולד ארצישראלי|חולד הארצישראלי]],{{הערה|שם=צמחיית-ישראל-ברשת}}, וזרימת מי [[נחל]]ים).
 
מחקר שבוצע ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] שב[[אנגליה]] על אוכלוסיית החמציץ הנטוי בישראל, הראה שלמרות שאין ייצור זרעים באוכלוסייה זו, יש בה [[מגוון גנטי|שונות גנטית]] משמעותית, שמקורה ככל הנראה בהצטברות של [[מוטציה|מוטציות]] סומטיות (Rottneberg and Parker 2004). קיומם של פרטים בעלי פרחים מרובי עלי-כותרת, לצד פרטים בעלי פרחים במופע הרגיל, במקומות רבים בישראל, מעיד על התופעה הנ"ל. כמו כן, ב[[שטחים פתוחים]] בפאתי העיר ובשולי [[פרדס]]ים נפוצים חמציצים בהם הפרח הוא בצבע קרם-[[צהוב]]-חיוור, שבהיר וחיוור באופן ניכר מהמופע הצהוב הרגיל.{{הערה|ראו בתמונות הבאות ב[[פליקר]]: [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/16943155622/ פרח חיוור וברקע פרח רגיל] ו[https://www.flickr.com/photos/zachievenor/16757030770/ חמציצים חוורים].}}
כמו בכל טיפול ב[[מינים פולשים]], ניטור של מצב השטח במשך מספר שנים ממועד תום הטיפול, יהיה הכרחי.
 
בשנים האחרונות החלה התפשטות מואצת של החמציץ הנטוי בישראל גם בשטחים טבעיים. מחקרים שנעשו מראים שייתכן והחמציצים שפלשו ל[[אגן הים התיכון]], לרבות [[ישראל]] ו[[פורטוגל]], החלו גם להתרבות רבייה מינית וליצור [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] פוריים.{{הערה|שם=דופור-דרור|1=ז'אן-מארק דופור-דרור, [http://www.kalanit.org.il/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%AAפלישת-%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A5חמציץ-%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%99נטוי-%D7%91%D7%A9%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9Dבשטחים-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9Dטבעיים-%D7%94%D7%90%D7%9Dהאם-%D7%94%D7%97%D7%9Cהחל/ פלישת חמציץ נטוי בשטחים טבעיים: האם החל שלב הפלישה המואצת ?], [[כלנית (כתב עת)]], 5 במרץ 2015.}}
 
== אטימולוגיה ושמות ==
 
== ראו גם ==
 
* [[חמציץ]]
* [[חמציץ קטן]]
{{מידע טקסונומי}}
* [http://www.flowersinisrael.com/Oxalispescaprae_page.htm חמציץ נטוי] (מידע באנגלית ותמונות)
* [http://flora.org.il/books/plant-stories/%D7%A4%D7%A8%D7%A7פרק-%D7%99י/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%991שימושי_צמחים_י1/ "אורחים בעציצי השכנים" המתייחס גם לחמציץ הנטוי בישראל, מאת [[אבינעם דנין]]]
* ז'אן-מארק דופור-דרור, [http://www.kalanit.org.il/index.php/2175/ פלישת חמציץ נטוי בשטחים טבעיים: האם החל שלב הפלישה המואצת ?], [[כלנית (כתב עת)]], 5 במרץ 2015
* [https://web.archive.org/web/20080511163937/http://tncweeds.ucdavis.edu/alert/alrtoxal.html כצמח פולש בצפון אמריקה]
* [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/allon/117045.html פעילות לתלמיד בנושא החמציץ הנטוי], אתר [[סנונית (אתר)|סנונית]]
* [http://campusteva.tau.ac.il/gardens-news/feb2015/oxalis חמציץ נטוי] באתר קמפוס טבע של [[אוניברסיטת תל אביב]]
* [https://www.shanabagina.com/single-post/%D7%A6%D7%94%D7%95%D7%91צהוב-%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A5חמוץ-%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%99ונטוי צהוב, חמוץ ונטוי - חמציץ], באתר "שנה בגינה"
* {{תמונות}} צחי אבנור, [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/sets/72157625674893618/ החמציץ הנטוי בישראל], [[פליקר]]
 
100,940

עריכות