הבדלים בין גרסאות בדף "ברוך דיין האמת"

הוסרו 148 בתים ,  לפני 3 חודשים
עריכה
מ
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית עריכה מתקדמת מהנייד
(עריכה)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
}}
 
'''בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת''' הוא נוסח [[ברכה]] ב[[יהדות]] הנאמרת על כל שמיעת בשורה רעה, ובעיקרכגון עלהפסד מותו של [[אבלות (יהדות)#אבלות בהלכה היהודית|אדם קרוב שעל המברך להתאבל עליו]],כספי או בעתאסון. שרואים יישוב מיישובי ישראל כשהוא חרב, לחלק מהדעות מברכים ברכה זו גם על ראיית מקום [[בית המקדש|המקדש]]{{הערה|ב"ח אורח חיים תקסא}}.
כיום הברכה נאמרת עם שם ומלכות בעיקר אל ידי האבלים, במותו של [[אבלות (יהדות)#אבלות בהלכה היהודית|קרובם]]. כמו כן משתמשים בנוסח "ברוך דיין האמת" בשביל לבשר על פטירה, ומודפס על [[מודעת אבל|מודעות אבל]].
 
==מקור הברכה ומשמעותה==
מקורה של הברכה נמצא ב[[משנה]] [[מסכת ברכות]], פרק ט' משנה ב': "עַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר 'בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'; עַל בְּשׁוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ דַּיַַַן הָאֱמֶת'." פירוש הברכה הוא הכרה בכך שהמאורעות הרעים המתרחשים בעולם נעשים על ידי ה[[אלהים]] מתוך [[השגחה]] ומתוך דין ומשפט אמיתיים, ולא באופן שרירותי או חסר צדק. על ידי אמירת הברכה משבח המברך את האלוהים ומביא את הכרתו זו לידי ביטוי, דבר הידוע כ"[[צידוק הדין]]".
 
פירוש הברכה הוא הכרה בכך שהמאורעות הרעים המתרחשים בעולם נעשים על ידי ה[[אלהים]] מתוך [[השגחה]] ודין צדק, ולא באופן אקראי או חוסר צדק. נוסח תפילה דומה הוא [[צידוק הדין]]".
בהמשך אותו פרק במשנה נאמר "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' - בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, הֵוֵי מוֹדֶה לוֹ". ה[[תלמוד]]{{הערה|1=בבלי, ברכות ס' ע"ב.}} מפרש שכוונת המשנה היא שעל האדם לקבל בשמחה גם את המאורעות הקשים הבאים עליו, ומביא בהמשך את המשפט המפורסם "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַכֹּל לְטוֹבָה". בכך מתקשרת הברכה גם ל[[מצוות אהבת ה']].{{ש}} ב[[הלכה]] הובאו הדברים כך:
 
הברכה נאמרת גם על ראיית ישוב יהודי שנחרב, לחלק מהדעות מברכים ברכה זו גם על ראיית מקום [[בית המקדש|המקדש]]{{הערה|ב"ח אורח חיים תקסא}}.{{ציטוטציטוטון|תוכן="תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּיִשׁוּבָן, אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה', הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבָּנָן - אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַן הָאֱמֶת'."|מקור=}} ([[מסכת ברכות]], דף נ"ח עמוד ב'}})
 
==בשמחה==
בהמשךבמשנה אותו פרק במשנהגם נאמר "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' - בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, הֵוֵי מוֹדֶה לוֹ". ה[[תלמוד]]{{הערה|1=בבלי, ברכות ס' ע"ב.}} מפרש שכוונת המשנה היא שעל האדם לקבל בשמחה גם את המאורעות הקשים הבאים עליו, ומביא בהמשך את המשפט המפורסם "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַכֹּל לְטוֹבָה". בכך מתקשרת הברכה גם ל[[מצוות אהבת ה']].{{ש}} ב[[הלכה]] הובאו הדברים כך:
 
ב[[הלכה]] הובאו הדברים כך:
{{ציטוט|תוכן="שָמַע שְׁמוּעָה רָעָה מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת'. וְחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּטוּב נֶפֶשׁ כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ'. וּבִכְלָל אַהֲבָה הַיְּתֵירָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּהּ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁיֵּצֵּר לוֹ יוֹדֶה וִישַׁבֵּחַ בְּשִׂמְחָה".|מקור=[[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]], הלכות ברכות, פרק י' הלכה ג'}}
{{ציטוט|תוכן="חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּדַעַת שְׁלֵמָה וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה עַל הַטּוֹבָה, כִּי הֲרָעָה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם הִיא שִׂמְחָתָם וְטוֹבָתָם, כֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל מֵאַהֲבָה מָה שֶׁגָּזַר עָלָיו ה' נִמְצָא שֶׁבְּקַבָּלַת רָעָה זוֹ הוּא עוֹבֵד אֵת הַשֵּׁם שֶׁהִיא שִׂמְחָה לוֹ".|מקור=[[שולחן ערוך]], [[אורח חיים]], הלכות ברכות, סימן רכ"ב סעיף ג'}}
 
{{ציטוט|תוכן="תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּיִשׁוּבָן, אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה', הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבָּנָן - אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַן הָאֱמֶת'."|מקור=[[מסכת ברכות]], דף נ"ח עמוד ב'}}
 
==הברכה כיום==
במאות השנים האחרונות ובימינו לא נהוג לברך את הברכה בנוסחה המלא ("ב[[שם ומלכות]]") על כל בשורה רעה, אלא רק על פטירתו של אדם קרוב או על חורבן יישובים. כמו כן הברכה לא נאמרת בזמן שמיעת הבשורה אלא בשעת ה[[הלוויה|לוויה]] על ידי ה[[אבלות (יהדות)|אבלים]], בעת ביצוע ה[[קריעה (אבלות)|קריעה]].
שאר האנשים המשתתפים בצער נוהגים לברך את הברכה ללא שם ומלכות - בנוסח: "ברוך דיין האמת" - בעת שמיעת הבשורה.{{הערה|מגן אברהם סימן רמ"ג, סק"ד}}
משתמשים במילים "ברוך דיין האמת" בשביל לבשר על פטירה גם ב[[מודעת אבל|מודעות אבל]] ובידיעות אחרות על פטירתם של אנשים.
 
== ראו גם ==