טיטן 3E – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הסרת קישורים עודפים
שורה 19:
|שיגור אחרון=5 בספטמבר 1977
|מטענים ידועים=[[תוכנית וויאג'ר|גישושיות וויאג'ר]] ו[[תוכנית ויקינג|גישושיות ויקינג]]
|מטען ל-LEO=15,400 [[ק"ג]]
|מטען ל-MEO=
|מטען ל-GTO=
שורה 38:
|משקל=
|מספר מאיצים=2
|מספר מנועים=1
|סוג מנוע=[[UA1205]]
|דחף=5,849 [[ניוטון (מידה)|קילו ניוטון]]
|מתקף סגולי='''בריק''' - 263 [[שנייה|שניות]] {{ש}}'''בגובה פני הים''' - 238 [[שנייה|שניות]]
|זמן בעירה=115 [[שנייה|שניות]]
|דלק=מוצק
}}
שורה 52:
|קוטר=
|משקל=
|מספר מנועים=2
|סוג מנוע=[[LR-87|LR-87-11]]
|דחף=2,339 [[ניוטון (מידה)|קילו ניוטון]]
|מתקף סגולי='''בריק''' - 302 [[שנייה|שניות]] {{ש}}'''בגובה פני הים''' - 250 [[שנייה|שניות]]
|זמן בעירה=147 [[שנייה|שניות]]
|דלק=[[אירוזין 50]]/[[{{כ}}דיניטרוגן טטרוקסיד|N<sub>2</sub>O<sub>4</sub>]]
}}
שורה 66:
|קוטר=
|משקל=
|מספר מנועים=1
|סוג מנוע=[[LR-91|LR-91-11]]
|דחף=453 [[ניוטון (מידה)|קילו ניוטון]]
|מתקף סגולי='''בריק''' - 316 [[שנייה|שניות]] {{ש}}'''בגובה פני הים''' - 145 [[שנייה|שניות]]
|זמן בעירה=205 [[שנייה|שניות]]
|דלק=[[אירוזין 50]]/[[{{כ}}דיניטרוגן טטרוקסיד|N<sub>2</sub>O<sub>4</sub>]]
}}
שורה 80:
|קוטר=
|משקל=
|מספר מנועים=2
|סוג מנוע=[[RL-10|RL-10-A-3]]
|דחף=131 [[ניוטון (מידה)|קילו ניוטון]]
|מתקף סגולי=444 [[שנייה|שניות]] (בריק)
|זמן בעירה=470 [[שנייה|שניות]]
|דלק=[[מימן נוזלי]]/[[חמצן|חמצן נוזלי]]
}}
שורה 90:
'''טיטן 3E''' שנקרא גם '''טיטן IIIE''' וידוע גם בשם '''טיטן III-קנטאור''' הוא [[משגר לוויינים וחלליות]] [[ארצות הברית|אמריקאי]] ששוגר 7 פעמים בין 1974 ל-1977. המשגר הוא בן ל[[טיטן (סדרת טילים)|משפחת טילי הטיטן]]. משגר זה שימש לשיגור מספר משימות מפורסמות ביותר של [[נאס"א]] ביניהם [[תוכנית וויאג'ר|גשושיות וויאג'ר]] ו[[תוכנית ויקינג|ויקינג]].
 
הטיטן 3E הוא משגר בעל שלושה שלבים שפותח מה[[טיטן 3D]] אך עם שלב עליון מסוג [[קנטאור (שלב משגר)|קנטאור D]] להגברת יכולת הנשיאה. הטיטן 3E היה הראשון ממשפחת הטיטן שהשתמש בשלב קנטאור, שלב ששימש גם את ה[[טיטן 4]] מאוחר יותר. למשגר יכלו להוסיף גם שלב רביעי מסוג סטאר-37E, ובתצורה זו שיגרו שני [[לוייני הליוס (לוויין)|לווייני הליוס]]. שלב הסטאר-37E שימש גם בשיגורי גשושיות הוויאג'ר אך הם נחשבו כמטען יותר מאשר כשלב במשגר.
 
כל שבעת השיגורים שבוצעו (מתוכם שישה מוצלחים) בוצעו מ-LC-41 מ[[נמל החלל קייפ קנוורל]], [[פלורידה]].