בית האונייה – הבדלי גרסאות

המבנה הוא אחד מבנייניה הידועים ביותר של [[העיר הלבנה]] של תל אביב, הן בשל מאפייניו והן בשל מיקומו יוצא הדופן. הבניין תוכנן על ידי האדריכל [[אריה כהן (אדריכל)|אריה כהן]] שתכנן מבנים דומים ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]] בסביבת שכונת [[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]], דוגמת [[בית קלמרו]] בראש פינה 26 ו[[בית שלם]] בראש פינה 28 שיחד מייצרים את אחד ממקבצי הסגנון המפורסמים בעיר. הבניין נבנה בשנים [[1934]]–[[1935]] על ידי הקבלן שמעון חמדי-לוי. המבנה שוכן על גבעה קטנה שבעבר ירדה ל[[נחל איילון]] ולאורכה עברה [[מסילת הרכבת יפו–ירושלים]] וכיום הוא צופה אל [[מחלף לה גוארדיה]] של [[נתיבי איילון]]. צורת המגרש שעליו נבנה היא [[משולש]] בעל זווית חדה מאוד יחסית ובשל כך נבנה בצורה ייחודית זו: חזית צרה ומתעגלת בפינה החדה, שתי חזיתות ארוכות כמעט מקבילות לאורך הבניין וחזית אחורית מעט צרה פחות מהקדמית. צורה זו, המזכירה חרטום של [[אונייה]], העניקה לבניין את כינויו.

התוכניות המקוריות לבניין הוגשו לעירייה לאישור בתחילת 1935. התוכניות (שלא שרדו) הציגו בניין בן שלוש קומות. למרותאף על פי שתוכניות הבניין לא אושרו, הבנייה הסתיימה בתוך חודשים ספורים. באותה תקופה נהגו לבנות בתל אביב בתים בני שלוש או ארבע קומות (בהתאם ל[[חוק עזר]] עירוני), אולם בית האונייה התנשא לגובה של שש קומות.

על אף שהבניין מוכרז כ[[מבנה לשימור]], הוא סבל שנים רבות מהזנחה שפגעה במבנה ובחזותו האסתטית. בסוף שנת 2007 עבר הבניין שיפוץ חיצוני, אך עד מהרה התדרדרה שוב חזותו. יחד עם זאת, רבים מפרטי הבניין המקוריים נותרו באתר ובמיוחד אלה המצויים בחדר המדרגות וכוללים ריצוף, מדרגות, מעקה ברזל וחלון אנכי המלווה את חדר המדרגות לכל גובהו.

* [[מיכאל יעקובסון]]: [https://michaelarch.wordpress.com/2019/06/11/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91סיבוב-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AAבבית-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94האוניה-%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%94בלבנדה-56/ סיבוב בבית האונייה בלבנדה 56], באתר 'חלון אחורי', 11 ביוני 2019