ויקאר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 2:
'''ויקאר''' (ב[[לטינית]]: '''Vicarius''', ב[[אנגלית]]: '''Vicar''') הוא התואר ה[[כנסייה|כנסייתי]] שניתן לכל מי שמשמש כממלא מקום או שליחו של ממונה או עליון ממנו. התואר מיוחס בדרך כלל ב[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]] לנציג מקומי של הקיסר כמו [[ארכידוכס]], העשוי לקבל את התואר.
ב[[החוק הקנוני של הנצרות הקתולית|חוק הקנוני של הנצרות הקתולית]] {{אנ|Canon law of the Catholic Church}}, ויקאר הוא הנציג המקומי של כל איש [[דת]]. בתקופה ה[[האימפריה הרומית|רומית]] שימש המונח לתיאור פקידים תחת פיקוח הפרפקטים הפראיטוריאנים. בתקופה המוקדמת של הנצרות, היו ל[[בישוף|בישופים]] ויקארים בדמות הארכי-דיאקונים, הארכי-כמרים ואפילו הכמרים המקומיים, ששימשו "מרפאי נשמות" במקום בעל הסמכות הרמה יותר.
ה[[אפיפיור]] משתמש בתואר [[ויקריוס כריסטי]]{{אנ|Vicar of Christ}} במשמעות "ממלא מקומו של [[ישו]]". האפיפיורות השתמשה במונח בפעם הראשונה ב[[המאה ה-8|מאה השמינית]]. קודם לכן, נעשה שימוש בתואר "ממלא מקומו של [[פטרוס]] הקדוש או "ממלא מקום ראש ה[[שנים-עשר השליחים|שליחים]]" (vicarius principis apostolorum). כמה [[לגטים אפיפיוריים]] {{אנ|Papal legate}} כובדו אף הם בתואר "ממלא מקום כס השליחים".
ב[[השיתוף האנגליקני|שיתוף האנגליקני]], ויקאר הוא תואר רגיל הניתן לכהני קהילה מסוימים. אנשי הכמורה האנגליקניים בקהילות מתחלקים ל[[רקטור]]ים, ויקארים ו"קוראטים קבועים," בהתאם לתשלום שהם זכאים לקבל: רקטור מקבל מעשר גדול (מגידול חיטה, שחת ועץ) ומעשר קטן משאר התוצרת המקומית, ואילו הוויקאר את המעשר הקטן בלבד. הקוראט הנצחי אינו מקבל הכנסת מעשר ומשכורתו משולמת על ידי ה[[דיוקסיה]], אך הכנסתו קבועה ממש כמו של המכהנים במשרות האחרות. חוק פרלמנטרי משנת [[1868]] התיר גם לקוראטים קבועים לכנות עצמם ויקארים, ובהמשך הטשטשו עוד יותר ההבדלים בין ממלאי המשרות השונים.
| |||