ארמין לאשט – הבדלי גרסאות

| שם = ארמין לשטלאשט

| דת =

}}'''ארמין לשטלאשט''' (ב[[גרמנית]]: '''Armin Laschet'''; נולד ב-[[18 בפברואר]] [[1961]]) הוא [[פוליטיקאי]] [[גרמניה|גרמני]], המכהן כראש הממשלה הנוכחי של מדינת [[נורדריין-וסטפאליה|נורדריין - וסטפאליה]] מאז [[2017]], וב-[[16 בינואר]] [[2021]] נבחר למנהיג [[המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/SJurGOek00|הכותב=סוכנויות הידיעות|כותרת=הקנצלר הבא? נבחר המחליף של מרקל|אתר=באתר ynet|תאריך=16 בינואר 2021}}</ref>.

לשטלאשט נולד בבורטשייד, פרבר סמוך ל[[אאכן]], ליד הגבולות של [[בלגיה]] ו[[הולנד]], להורים היינריך לשטלאשט ומרסלה לבית פרינגס. הוא גדל במשפחה [[נצרות קתולית|קתולית]] אדוקה. אביו היה מהנדס מכרות, פחםשעבד שחורבמכרה פחם ולאחר מכן הפך למורה.

לשטלאשט למד [[משפטים]] באוניברסיטאות [[אוניברסיטת בון|בון]] ו[[אוניברסיטת מינכן|מינכן]], והוסמך לעריכת דין ב-[[1987]]. ב-[[1986]] החל גם ללמוד [[עיתונאות]].

לשטלאשט עבד כעיתונאי משנת 1986 ועד [[1991]]. בין השנים [[1995]]–[[1999]], בעודו מכהן גם כחבר בפרלמנט, היה מנכ"ל חברת ההוצאה לאור הקתולית איינהרד-ורלאג, שהיה בעבר בהנהגת חותנו היינריך מלנגרה.

לאחר [[הבחירות הכלליות בגרמניה 1994|הבחירות הכלליות בגרמניה בשנת 1994]] הפך לשטלאשט לחבר ב[[בונדסטאג]] הגרמני, והיה חבר בוועדה לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ובוועדה לענייני [[האיחוד האירופי]].

בנוסף, לשטלאשט היה אחראי על הוועדה לענייני התקציבים בין [[1999]] ל-[[2001]] ועל הוועדה לענייני חוץ בין [[2002]] ל-[[2005]]. במסגרת תפקידו האחרון כאחראי על הוועדה לענייני חוץ, היה אחראי על היחסים בין האיחוד האירופי וה[[האומות המאוחדות|או"ם]].

תחת ראש ממשלת צפון נורדריין-וסטפאליה יורגן רוטגרס, כיהן לשטלאשט כשר המדינה לדורות, משפחה, נשים ושילוב בין השנים 2005 ועד שנת [[2010]], וכשר המדינה לעניינים פדרליים, אירופה ומדיה משנת 2010. בשנת 2010, התמודד ללא הצלחה נגד נורברט רטגן לתפקיד יו"ר המפלגה הנוצרית-דמוקרטית במדינה<ref>{{Cite news|title=Germany’s Roettgen to Run for State CDU Leadership, Bild Says|url=https://www.bloomberg.com/news/articles/2010-08-17/environment-minister-to-run-for-cdu-leadership-in-home-state-bild-reports|newspaper=Bloomberg.com|date=2010-08-17|access-date=2021-01-16|language=en}}</ref>. כאשר רטגן התפטר מתפקיד זה בשנת [[2012]], נבחר לשטלאשט ליורשו. ב-4 בדצמבר 2012 הוא נבחר לאחד מחמישה סגני יו"ר המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית הלאומית, בתפקיד זה כיהן לצידם של [[פולקר בופיה]], [[תומאס שטרובל]] {{אנ|Thomas Strobl}}, [[יוליה קלקנר]] {{אנ|Julia Klöckner}} ו[[אורסולה פון דר ליין]].

בנובמבר [[2015]] ביקר לשטלאשט ב[[מחנה פליטים|מחנה הפליטים]] זעתרי ב[[ירדן]] על מנת ללמוד עוד על מצוקת ה[[סורים]] שנמלטו מ[[מלחמת האזרחים בסוריה]]. בין מרץ 2015 לינואר [[2016]], הוא עמד בראש נציבות שדנה על מדיניות הפליטים.

לשטלאשט הוא גם חבר בהאקדמיה האירופית למדעים ואומנויות.

לקראת הבחירות למנהיגות המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית הודיע ​​לשט​​לאשט בפברואר [[2020]] כי יתמודד על תפקיד יו"ר המפלגה ויריבו לשעבר [[ינס שפאן]] ישמש כסגנו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ft.com/content/7492a314-57b2-11ea-a528-dd0f971febbc|כותרת=Subscribe to read {{!}} Financial Times|אתר=www.ft.com|תאריך_וידוא=2021-01-16}}</ref>.

לשטלאשט נתפס בתוך [[המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית]] כ[[ליברליזם|ליברלי]], מתון ופתוח<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ovb-online.de/weltspiegel/politik/brave-angreifer-8307108.html|כותרת=Der brave Angreifer|אתר=https://www.ovb-online.de|תאריך=15 בינואר 2020|שפה=de|תאריך_וידוא=2021-01-16}}</ref>.

לשטלאשט מחזק את האיחוד האירופי בנושאים כמו לחימה בטרור בינלאומי ו[[פשע מאורגן]], כמו גם מדיניות האנרגיה. במהלך המשבר הכלכלי באירופה האירופי טען לשטלאשט כי יציאה של יוון מגוש האירו עלולה לעורר טלטלה לא רצויה בדרום אירופה.

לקראת ההצבעה בפרלמנט ביוני 2017, לשטלאשט הביע את התנגדותו לנתינת זכות הנישואים ל[[מערכת יחסים של בני-זוג מאותו המין|זוגות חד מיניים]]<ref>{{Cite news|title=Laschet: "Ehe ist eine Beziehung zwischen Mann und Frau"|url=https://www.welt.de/regionales/nrw/article166086465/Ehe-ist-eine-Beziehung-zwischen-Mann-und-Frau.html|newspaper=DIE WELT|date=2017-06-29|access-date=2021-01-16|last=WELT}}</ref>.

בעודו עדיין חבר פרלמנט, ובעקבות ביקור ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] בשנת [[2001]], הביע לשטלאשט את מורת רוחו בנוגע למימון האיחוד האירופי לספרי לימוד [[אנטישמיות|אנטישמיים]] המשמשים בבתי ספר [[פלסטינים]], על ידי השוואתם ל[[התעמולה הנאצית|תעמולה הנאצית]], מה שגרם לו לדחוף לפיקוח מחמיר יותר על אופן ייעוד הכספים המועברים ל[[ישראל]] ול[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.politico.eu/article/palestinian-books-remind-me-of-nazis-says-german-mep/|כותרת=Palestinian books remind me of Nazis, says German MEP|אתר=POLITICO|תאריך=25 ביולי 2001|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-01-16}}</ref>. בעבר התבטא גם כנגדבקשר לאנטישמיות אצל מהגרים מהימיןוהימין הקיצוני וטען שהאנטישמיות אצלם הולכת וגוברת ושעל גרמניה להבהיר להם שתפיסתם לא מקובלת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.6436176|הכותב=עופר אדרת|כותרת=ראש המדינה הגדולה בגרמניה: האנטישמיות גוברת אצל המהגרים והימין הקיצוני במקביל|אתר=באתר הארץ|תאריך=16 בינואר 2021}}</ref>.

בשנת 2018 ביטל לשטלאשט את הופעותיו בפסטיבל האמנות והמוזיקה של הרוהרטרינלה עקב הופעה של תנועת ב-[[BDS]] בפסטיבל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/international/german-governor-boycotts-anti-israel-music-festival-affiliated-with-bds-564403|כותרת=German governor boycotts anti-Israel music festival affiliated with BDS|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-01-16}}</ref>.

עקב תפקידו כנציג מורשה ליחסי התרבות בין צרפת לגרמניה, רק בשנת 2020 נפגש לשטלאשט שלוש פעמים עם [[נשיא צרפת]] [[עמנואל מקרון]]. לצד ינס שפאן הוזמן לשטלאשט על ידי מקרון להשתתף בחגיגות [[יום הבסטיליה]] ב[[פריז]], כאות תודה על תפקודם בסיוע לאזרחי צרפת במהלך התפשטות [[מגפת הקורונה בצרפת]].

במרץ 2020 הוענק לו פרס ע"ש [[ישראל יעקבסון|ישראל יעקובסון]] מטעם איחוד היהודים הפרוגרסיבים בגרמניה (UpJ) בעבור שירותיו למען היהדות הליברלית וחיזוק חיי היהודים נורדרייןבמדינת נורדריין-וסטפליה.

לשטלאשט נשוי לסוזן, אותה הכיר בילדותו במקהלת ילדים קתולית בהנהגת אביה של סוזן. הם התחתנו בשנת [[1985]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.aachener-nachrichten.de/bildergalerien/armin-laschet-immer-unterwegs-und-meistens-gut-gelaunt_bid-26527985|הכותב=Aachener Nachrichten|כותרת=Fotos: Armin Laschet: Immer unterwegs und meistens gut gelaunt|אתר=Aachener Nachrichten|תאריך=18 במאי 2017|שפה=de|תאריך_וידוא=2021-01-16}}</ref>. לבני הזוג שני בנים ובת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.politico.eu/article/the-wannabe-angela-merkel-successors-germany-armin-laschet-friedrich-merz-norbert-roettgen/|כותרת=The wannabe Merkels|אתר=POLITICO|תאריך=25 בפברואר 2020|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2021-01-16}}</ref>. המשפחה מתגוררת ברובע בורטשייד באאכן. בנו יוהנס לשטלאשט הוא בלוגר ו[[דוגמנות|דוגמן]], המייעץ לאביו ב[[אופנה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ga.de/ga-english/news/johannes-laschet-works-as-blogger-and-model_aid-48739619|הכותב=General-Anzeiger Bonn|כותרת=Prime Minister’s son lives in Bonn: Johannes Laschet works as blogger and model|אתר=General-Anzeiger Bonn|תאריך=4 בפברואר 2020|שפה=de|תאריך_וידוא=2021-01-16}}</ref>.