יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים
הסרת קישורים עודפים, הסרה (להיות), החלפה (אף על פי ש)
שורה 20:
[[קובץ:Monument of Iustinianus I in Skopje.JPG|250px|ממוזער|שמאל|פסל יוסטיניאנוס הראשון ב[[סקופיה]]]]
[[קובץ:Justinian555AD.png|ממוזער|שמאל|250px|האימפריה הביזנטית בשיאה בימי יוסטיניאנוס]]
'''פלוויוס פטרוס סאבטיוס איוסטיניאנוס''' (ב[[יוונית]]: '''Ιουστινιανός'''), הידוע יותר בתור '''יוסטיניאנוס הראשון''' ו'''יוסטיניאנוס הגדול''' ([[11 במאי]] [[483]] - [[14 בנובמבר]] [[565]]), היה [[קיסר]] [[האימפריה הביזנטית]] החל מה-[[1 באוגוסט]] [[527]] ועד מותו. הוא היה אחד השליטים החשובים של [[האימפריה הביזנטית]] וידוע בעיקר בזכות ה[[קורפוס יוריס קיוויליס]], רפורמה שערך בקוד החוקים הביזנטי ובזכות ההתפשטות הביזנטית שהגיעה לשיאה תחת שלטונו. לאורך שלטונו שלח יוסטיניאנוס הראשון את גנרל צבאו, [[בליסאריוס]], לסדרת מסעות כיבושים שמטרתם הייתה השבת השטחים שנשלטו בעבר בידי [[האימפריה הרומית המערבית]] לידי שליטת הביזנטים. במהלך מסעות אלו נכבשו חופי [[צפון אפריקה]], דרום-מזרח [[חצי האי האיברי]] ו[[חצי האי האפניני]]. הוא נמנה עם [[קדוש (נצרות)|קדושי]] [[הכנסייה האורתודוקסית]] ויומו הוא 14 בנובמבר.
 
==ביוגרפיה==
שורה 48:
ה[[גותים]] שלטו באיטליה ובסיציליה מאז שנת [[476]] לספירה, כאשר הקיסר הרומי האחרון במערב, [[רומולוס אוגוסטולוס]], הודח. מלך איטליה הגותי, [[אודואקר]], הודח בעצמו זמן קצר מאוחר יותר על ידי ה[[אוסטרוגותים]] אשר תחת ההנהגה של [[תיאודריך הגדול]] הכירו בסמכותו של הקיסר בקונסטנטינופול, אך אף על פי כן, המשטר האוסטרוגותי החל ליזום מדיניות בלתי תלויה בהשפעה הביזנטית עלייה. האצולה הרומית של איטליה נותרה בעמדת מותרות גם לאחר הכיבוש הגותי, אך סכסוך וחוסר הסכמה התגלעו בשנת [[524]] לספירה עם הוצאתו להורג של הפוליטיקאי הרומאי האיטלקי המוביל בוטיוס. בהקשר זה של חוסר שביעות רצון במשטר הגותי, יוסטיניאנוס פעל לכבוש מחדש את איטליה ו[[סיציליה]]. הכיבוש המהיר של אפריקה עודד את הקיסר, והוא שלח את בליסאריוס עם כוח קטן לתקוף את סיציליה, שנפלה במהירות לרומאים בשנת 535 לספירה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ancient.eu/Justinian_I/|כותרת=יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|אתר=אנציקלופדיה של ההיסטוריה העולמית}}</ref>. בשנת [[540]] לספירה, לאחר סדרת ניצחונות ותבוסות נגד הגותים ובעלי בריתם באיטליה כמו גם ב[[דלמטיה]], איטליה הובטחה לביזנטים והעיר [[רומא]] עצמה נכבשה. כיבושה של רומא האדיר את סמכותו והשפעתו של הקיסר יוסטיניאנוס והעניק לקיסרות הביזנטית סמכות רחבה על מוסד ה[[אפיפיור]]ות.
 
כיבוש דרומה ומרכזה של איטליה לא סימן את סוף המלחמה האוסטרוגותית. אף על פי שחלק גדול מאיטליה היה בשליטה ביזנטית, הצפון ואזור [[הרי האלפים]] נותרו תחת השפעתם הממשל האוסטרוגותי. אף שהובס קשות, שארית הצבא האוסטרוגותי הוסדר מחדש תחת הנהגתו של טוטילה. בסתיו 541 הוא הוכרז כמלך האוסטרוגותים, זמן קצר לאחר שהוביל לכיבוש מחדש של מרכז איטליה. למרותאף על פי שבראשו של כוח קטן יחסית. בערך באותה תקופה נפתחו פעולות איבה חדשות בין יוסטיניאנוס לאימפריה הסאסאנית, מה שאומר שהיה על הביזנטים לפצל משאבים בין מזרח למערב. האימפריה הסאסאנית חוזקה תחת הנהגתם של [[קבאד הראשון]] ו[[ח'וסרו הראשון]] והצליחו להביס את [[קיסרות אקסום]] הפרו-ביזנטית ולכבוש את אזור תימן ב[[חצי האי ערב]]. הכוחות הסאסאנים הפתיעו את הביזנטים שלא ציפו לחזית מלחמה נוספת והצליחו להגיע עד לחופי [[הים התיכון]] אך כשלו בניסיון התקדמות לעבר [[ירושלים]] הביזנטית.
 
עם התפרצותה של מגפת דבר לנוכח המאבק הביזנטי-סאסאני טוטילה יכול היה לבלום את מתקפות הנגד הביזנטיות וכבש את [[נאפולי]] לאחר מצור בשנת [[543]]. רומא עצמה החליפה ידיים שלוש פעמים ברצף, ובסופו של דבר, בשנת [[549]], נפלה לידי טוטילה. בליסאריוס ניסה להביס את טוטילה בכמה הזדמנויות לפני כן, אך כוחותיו נפגעו מחוסר אספקה ​​ותמיכה מצד יוסטיניאנוס. מסע פרסום חדש נערך על ידי אחיינו של יוסטיניאנוס, יוסטיניוס, אך הוא נפטר בשנת 551, והוחלף על ידי הסריס נארסס. בשנת [[553]] הביס נארסס את טוטילה ואיטליה שבה לידי השלטון הביזנטי.
שורה 69:
 
=== מדיניות דתית ===
יוסטיניאנוס היה נוצרי אדוק ומדיניותו הדתית נחשבה להיות מבין הקשות שבהיסטוריה הביזנטית אך לא התקרבה ברמת הקיצוניות והכפייה הדתית שלה לממשל [[תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית]]. כבר בתחילת שלטונו יוסטיניאנוס ראה לנכון להפיץ על פי החוק את אמונת ה[[נצרות יוונית-אורתודוקסית|נצרות היוונית-אורתודוקסית]] ברחבי האוכלוסייה הכללית; ולאיים על כל הכופרים בעונשים מחמירים ואילו בהמשך הצהיר כי הוא מתכוון לשלול מכל הכופרים את הזכות לקבל הגנה משפטית בעת הליך חוקתי. למרותאף על פי שפעל מבחינת מדיניות החוץ שלו כאחד שמטרתו לאחד את [[פילוג הכנסייה הנוצרית]], בפועל חיזק יוסטיניאנוס את הזרם היווני של הנצרות בארצו אשר מאוחר יותר הפך ל[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]]. יתרה מזאת הוא העניק כוח משפטי לידי ארבע מועצות דתיות. יוסטיניאנוס לא נתן בוא בזמן חופש פעולה למועצות דת אלו ונהג להתערב בתוך קבלת ההחלטות ובדיוניהם. יוסטיניאנוס הגן על טוהר הכנסייה על ידי דיכוי הכופרים. הוא לא הזניח שום הזדמנות להבטיח את זכויות הכנסייה והכמורה, להגן ולהרחיב את סמכויות ומותרות הנזירות. קודקס החוקים של יוסטיניאנוס העניק מותרות רבות לידי הכנסייה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.newworldencyclopedia.org/entry/Justinian_I|כותרת=יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|אתר=אנציקלופדיה של העולם החדש}}</ref>. בתקופת שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון הופסק מינוי ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסולים]] ועקב כך [[הספירה הנוצרית|מניין השנים]] הוחלף למניין השנים מבריאת העולם, על-פי האמונה הנוצרית.
 
==== יחסו אל היהודים ====
שורה 75:
 
=== פיתוח אדריכלותי ===
הכנסייה הגדולה ביותר בקונסטנטינופול, האיה סופיה, הושמדה לכדי אפשר במהלך מרידת ניקה. 39 ימים בלבד לאחר סופו של המרד החל יוסטיניאנוס בהקמת ה[[איה סופיה]] המחודשת שנועדת עד היום באיסטנבול המודרנית, [[טורקיה]]. האיה סופיה שבנה יוסטיניאנוס נועדה להאדיר את יוקרתה של האימפריה הביזנטית, את גודלה ואת חשיבותה והייתה ל[[כנסייה]] הגדולה ביותר בעולם מזה מספר מאות שנים לאחר הקמתה. חמש שנים נלקחו לבנייתה של האיה סופיה המחודשת ועבודות הבנייה כללו לערך 10,000 עובדים. בעת הושלמה הבנייה של האיה סופיה, יוסטיניאנוס צוטט כאשר הכריז: "ניצחתי אותך שלמה!" (Νενίκηκά σε Σολομών) בכוונתו לכך שהאיה סופיה הייתה גדולה ומפוארת יותר מ[[בית המקדש הראשון]] שנבנה בידי [[שלמה המלך]]. עם הקמתה המחודשת של האיה סופיה הורה יוסטיניאנוס גם על הקמתה של ה[[איה אירינה]], אשר הפכה להיות השנייהלשנייה בגודלה מבין כנסיות העיר. כמעט אלף שנים מאוחר יותר, לאחר [[כיבוש קונסטנטינופול]] בידי [[האימפריה העות'מאנית]], הקימו ה[[סולטאן עות'מאני|סולטאנים העות'מאנים]] את [[ארמון טופקאפי]], מושב שלטונם, אל מול הכנסייה בהתרסה לקודמם הביזנטים. מאוחר יותר במהלך שלטונו, בעת מסעות הכיבוש הביזנטי של [[חצי האי האפניני]], הורה יוסטיניאנוס על בניית [[בזיליקת סן ויטאלה]] בעיר [[רוונה]], [[איטליה]] המודרנית, איפה שנבנה פסיפס המאייר את דמותו של יוסטיניאנוס, דמותה של תיאודורה ויועציהם.
 
==לקריאה נוספת==