ארד – הבדלי גרסאות

הארד הומצא בסביבות שנת 3300 [[לפני הספירה|לפנה"ס]] על ידי אנשי [[תקופת הברונזה]] (ארד), ונתן לתקופה זו את שמה. כלי הארד הקדומים ביותר נתגלו ב[[ממלכת פרס|פרס]] וב[[מסופוטמיה]] ותוארכו לאלף הרביעי לפנה"ס. מקור השם "ארד" במילה השומרית "אורודו" שפירושה נחושת{{הערה|1=ספר המתכות- פרקים בתולדות הכימיה, פרק 3, פרופ' י. קלוגאי, [[הוצאת ראובן מס]], 1960}}. באותה תקופה יצר האדם [[כלי|כלי עבודה]], [[כלי נשק]] ו[[שריון]] מ[[מתכת]] זו. כלי הארד היו חזקים ועמידים מ[[כלי אבן|כלי האבן]] וה[[נחושת]] שקדמו להם. בסגסוגות הכלים מתקופת הברונזה ניתן למצוא [[ארסן]], שהפך את הסגסוגת לחזקה יותר. להקשיית הנחושת שימש גם זרחן שהופק מעצמות ותכולת זרחן של עד 0.25% נמצאה בארד עתיק. כדי לקבל קושי רב יש להוסיף לנחושת 22-30% בדיל. כלי ניתוח עתיקים מארד קשה מכילים בנוסף לנחושת (57-73%) ובדיל (18-31%) גם [[עופרת]] (כ-8%).