מערכת שיווי המשקל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
הרחבה |
||
שורה 39:
====== ליקויים במערכת ======
כמו ליקויים במערכת הווסטיבולרית ובמערכת הראיה גם להפרעות במערכת הסומטוסנסורית, בעיקר אם הפגיעה היא במידע מהגפיים התחתונות, יש השפעה שלילית על היכולת לשמור על שיווי המשקל של הגוף. חסר במידע תחושתי מהגפיים התחתונות עלול לגרום להיתקלות במכשולים על הקרקע, למעידה, להחלקה ולהליכה "זהירה" אטית ולא סדורה הנובעת מאי ביטחון.
== הערכת שיווי המשקל ==
הערכה כמותית של שיווי המשקל, קרי של יציבות הגוף קרויה לפעמים פוסטורוגרפיה (posturography). הכוונה איננה לבדיקת יציבה (הגדרת יציבה, בערך "יציבה") אלא, כאמור, לבדיקת היציבות, כלומר שווי המשקל של הגוף. הבדיקה נעשית בדרך כלל בעמידה כאשר הנבדק עומד יחף בעמידה טבעית. בעמידה זו משקל הגוף מחולק שווה בין שתי הרגליים כאשר כ2/3 ממשקל הגוף מועמס על החלק האחורי של כפות הרגליים (העקבים) ו1/3 – על קדמת כף הרגל. גוף האדם העומד אינו סטטי אלא נע לפנים ולאחור ומצד לצד בדגם הדומה לסיפרה 8. תנודות אלו קרויות לעתים ניד יציבתי .(postural sway) ערכו של מדד זה של '''יציבות''' הגוף נגזר ממדידות של מרכז הלחץ הממוצע על הרצפה. הללו מורות שבאנשים בריאים מבוגרים משרעת התנודות במישור הקדמי- אחורי הוא כ12 מ"מ ובמישור הצידי – כ8 מ"מ. (Standard ref values). קיימים סטנדרטים למשרעת ולתדירות תנודות אלו בהתאם למין, בגילים שונים ובמצבי בדיקה שונים. עלייה במשרעת התנודות עם ההזדקנות היא טבעית ומלמדת על ירידה ביכולת לשמור על שיווי המשקל. לחלופין, עליה במשרעת התנודות בתנאים של ראות לקויה או בעצימת עיניים מלמדת על החשיבות של מערכת הראייה בשמירת יציבות הגוף.(REF ) גם עמידה על בסיס צר (על רגל אחת), על משטחים לא יציבים (קורה, סירה, נדנדה) או בעלי מרקם מאתגר (חול, ספוג) יגרמו לעליה במשרעת התנודות.
בפתולוגיות שונות יש הפרעה ביכולת השמירה על שווי המשקל. הערכה כמותית של הפרעה כזו יכולה להיעשות נעשית באמצעות מספר מכשירי מדידה שונים. בחלקם המדידה מבוססת על מדידת התנועתיות של מרכז הלחץ של הגוף על הרצפה בתנאים שונים במשך מספר שניות; באחרים, על מדידה ישירה של תנועות מרכז הכובד. המדידות הכמותיות מאפשרות הערכה של שווי המשקל בנקודת זמן אחת והשינויים החלים בו לאורך זמן במדידות חוזרות.
| |||