מערכת שיווי המשקל – הבדלי גרסאות

'''שמירה על שווי המשקל של גופנו, משמע שמירה על יציבות הגוף במצבים שונים, אפשרית הודות לפעולה משולבת של מספר מערכות תחושה כמו גם של מערכת התנועה. אחת המערכות החשובות במילוי משימה זו היא המערכת הווסטיבולרית שממוקמת באוזן הפנימית (יש המגדירים אותה כ"מערכת שיווי המשקל"). מערכת זו פועלת במקביל ובשותפות עם מערכת הראיה והמערכת הסומטוסנסורית (המייבאת מידע אודות מצב ותנועת אברי הגוף). מקובל הוא שהאדם יכול לתפקד בתנאים רגילים כאשר לפחות שתיים מתוך שלוש מערכות אלו פועלות באופן תקין; אולם, אם יימנע מידע ממערכת תחושתית נוספת - שיווי המשקל יתערער.'''<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Andreas Sprenger, Jann F. Wojak

and Christoph Helmchen|שם=Postural Control in Bilateral Vestibular Failure: Its Relation to Visual, Proprioceptive, Vestibular, and Cognitive Input|כתב עת=Frontiers in Neurology|כרך=8|שנת הוצאה=2018}}</ref> '''למרות שבדיון על שיווי המשקל של הגוף מקובל לעתיםלעיתים קרובות להתייחס לחיוניות המידע התחושתי משלוש מערכות אלו, מובן מאליו הוא התפקיד הקרדינלי של מערכת התנועה כאחראית להכנה או לתגובה למידע התחושתי; באמצעותה מתבצע ייצוב הגוף או ייצוב אבריםאיברים מסויימיםמסוימים בכל פרק זמן. להלן תקציר התרומה של כל אחת משלושת מערכות התחושה לשמירה על שיווי המשקל.'''

'''פעולת המערכת: ה'''מערכת הווסטיבולרית מזהה תנועות (ליתר דיוק, [[תאוצה|תאוצות]], הן קווית, והן [[תאוצה זוויתית|זוויתית]]) של הראש, ושולחת אותות ל[[מערכת העצבים]], ששולטת על תנועות הראש והעיניים, ול[[שריר]]ים שאחראים על שיווי המשקל. כאשר הגוף או הראש נמצאים בתאוצה, המערכת מספקת למערכת העצבים המרכזית מידע, שמאפשר להתאים את היציבה, ולשמור על איזון. מערכה זו מפקחת גם על תנועת העיניים בזמן תנועת הראש באמצעות הרפלקס הווסטיבולרי-אוקולרי כדי לספק ל[[רשתית]] תמונה יציבה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=AM Bronstein, M Patel and Q Arshad|שם=A brief review of the

* קליטת והעברה למוח של מידע בנוגע למנח הגוף ולתנועתו

======ליקויים במערכת======

בעוד שהמערכת הווסטיבולרית מנטרת את תאוצות ומהירויות הראש והגוף ביחס לכוח הכובד, מערכת הראייה מנטרת את מיקום הגוף במרחב. המידע אודות המרחב הסובב אותנו מאפשר, לאחר עיבוד מרכזי במוח, לזהות את מיקום גופנו בכל רגע נתון ביחס לעצמים נייחים או נעים בעולם הסובב אותנו. הוא מאפשר להעריך את מהירות תנועתנו וכיוונה ביחס למהירות השדה הראייתי. כך למשל נוכל לדעת אם אנו מתקרבים או מתרחקים מאוביקטמאובייקט מסוייםמסוים במרחב ולהעריך את מהירות ההתקרבות/התרחקות. מערכת זו חשובה מאוד במניעת נפילות שכן מאפשרת להעריך מרחקים מנקודות משען מחד וממיכשולים מאידך.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Cynthia Lions, Maria Pia Bucci, Ce´drick Bonnet|שם=Postural Control Can Be Well Maintained by

====== ליקויים במערכת: ======

ליקויים ביציבות בכל פעולות היום-יום אשר באים לידי ביטוי בעיקר בהליכה ובעמידה הם המאפיין העיקרי של מי שראייתו לקויה. לכך מתלווה לעתיםלעיתים קרובות פחד מנפילות . פחד זה לכשעצמוכשלעצמו עלול לתרום לחוסר ביטחון ולהפרעה נוספת בשווי המשקל.

המידע החיוני לשווי משקל מגיע למערכת העצבים המרכזית משני מקורות עיקריים: מאברי התנועה ומהעור. המידע מאברי התנועה הקרוי מידע פרופיוספטיבי מקורו בעיקר בשרירים אשר המתח בהם משתנה באופן תדיר, וגם ברקמות חיבוריות בגידים ובקפסולות של המפרקים. המידע העורי מגיע מתאי חישה בעורנו ויש לו חשיבות רבה בשמירת שווי המשקל, בעיקר בזיהוי מגע עם משטחים אחרים כמו עם משטח התמיכה של כפות הרגליים. המערכת הסומטוסנסורית מספקת מידע רציף אודות מתח השרירים השונים, זויותזוויות המפרקים בכל נקודת זמן והמיקום של אברי הגוף האחד ביחס לשני, ללא תלות בראיית האבריםהאיברים או ראיית המרחב.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Rahul Goel, Yiri E. De Dios, Nichole E. Gadd, Erin E. Caldwell,Brian T. Peters, Millard F. Reschke, Jacob J. Bloomberg,3 Lars I. E. Oddsson,|שם=Assessing Somatosensory Utilization during Unipedal Postural Control|כתב עת=Front Syst Neurosci.|כרך=11|עמ=1-11|שנת הוצאה=2017|doi=}}</ref>

כמו ליקויים במערכת הווסטיבולרית ובמערכת הראיה גם להפרעות במערכת הסומטוסנסורית, בעיקר אם הפגיעה היא במידע מהגפיים התחתונות, יש השפעה שלילית על היכולת לשמור על שיווי המשקל של הגוף. חסר במידע תחושתי מהגפיים התחתונות עלול לגרום להיתקלות במכשולים על הקרקע, למעידה, להחלקה ולהליכה "זהירה" אטית ולא סדורה הנובעת מאי ביטחון.

הערכה כמותית של שיווי המשקל, קרי של יציבות הגוף קרויה לפעמים פוסטורוגרפיה (posturography). הכוונה איננה לבדיקת יציבה (הגדרת יציבה, בערך "יציבה") אלא, כאמור, לבדיקת היציבות, כלומר שווי המשקל של הגוף. הבדיקה נעשית בדרך כלל בעמידה כאשר הנבדק עומד יחף בעמידה טבעית. בעמידה זו משקל הגוף מחולק שווה בין שתי הרגליים כאשר כ2/3 ממשקל הגוף מועמס על החלק האחורי של כפות הרגליים (העקבים) ו1/3 – על קדמת כף הרגל. גוף האדם העומד אינו סטטי אלא נע לפנים ולאחור ומצד לצד בדגם הדומה לסיפרה 8. תנודות אלו קרויות לעתיםלעיתים ניד יציבתי (postural sway). ערכו של מדד זה של '''יציבות''' הגוף נגזר ממדידות של מרכז הלחץ הממוצע על הרצפה. הללו מורות שבאנשים בריאים מבוגרים משרעת התנודות במישור הקדמי- אחורי הוא כ12 מ"מ ובמישור הצידי – כ8 מ"מ. (Standard ref values). קיימים סטנדרטים למשרעת ולתדירות תנודות אלו בהתאם למין, בגילים שונים ובמצבי בדיקה שונים. עלייה במשרעת התנודות עם ההזדקנות היא טבעית ומלמדת על ירידה ביכולת לשמור על שיווי המשקל. לחלופין, עליה במשרעת התנודות בתנאים של ראות לקויה או בעצימת עיניים מלמדת על החשיבות של מערכת הראייה בשמירת יציבות הגוף. גם עמידה על בסיס צר (על רגל אחת), על משטחים לא יציבים (קורה, סירה, נדנדה) או בעלי מרקם מאתגר (חול, ספוג) יגרמו לעליה במשרעת התנודות.