יצחק יחזקאל יהודה – הבדלי גרסאות

לאורך חייו עסק ב[[תרגום]] ופרסם ספרים ומאמרים רבים בתחומי השפה והספרות הערבית, פולקלור ערבי, תולדות [[ארץ ישראל]] ועוד. בספרו הגדול בן שני הכרכים "משלי ערב" (1932–1934){{הערה|שם=משלי ערב|עם הופעת כרך א': {{דואר היום|בן-ברוך|משלי ערב|1932/12/02|00301}}; וכרך ב': {{דואר היום|ש. א.|ספר לפולקלור ערבי|1935/09/24|00403}}, {{דואר היום||המשך|1935/09/24|00714}}.}} הביא תרגום של [[סיפור עם|סיפורי עם]] ערביים לעברית (כרך שלישי נוסף של הספר יצא לאור כחצי מאה לאחר מותו, בשנת [[ה'תש"ן|תש"ן]] ([[1990]]). בשנת [[תרפ"ח]] (1928) הוציא לאור את ספרו "משלי אספניולית-יהודית", אוסף של סיפורי עם מ[[לאדינו]]. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) הוציא לאור מחקר על תולדות [[הכותל]] מימי חורבן בית שני ועד ימיו. הוא גם העיד בעניין זה בפני [[ועדת הכותל]] הבינלאומית שנה לאחר מכן. בעודו בקהיר פרסם ספר בערבית ספרותית בשם "שרח' אל מצ'נון" (شرح المضنون, 1912) אנתולוגיה של מבחר שירי ערב מתקופת ה[[קדם-אסלאם|ג'היליה]] ועד המאה ה-14. הוא פרסם מאמרים בעיתונים כגון [[הצבי]] ובכתבי עת כגון [[ציון (כתב עת)|ציון]], [[השילוח (כתב עת)|השילוח]] וקובצי "ירושלים" שבעריכת [[אברהם משה לונץ]], בהם מאמר על תולדות [[בית כנסת הרמב"ן]] ("ירושלים", כרך ג'), על "שירי האיכרים בארץ ישראל" ("ירושלים", כרך ו') ועוד. הוא הותיר מאחוריו ב[[כתב יד (מקור)|כתב יד]] מספר ספרים, בהם ספר דקדוק עברית.

 

 

נפטר ביום כ"ה באדר תש"א, 24 במרץ 1941, נטמן ב[[בית הקברות הר הזיתים]] לצד אשתו [[וידה יהודה|בידה]]. על שמו [[שמות רחובות בירושלים|רחוב "המזרחן" בירושלים]].{{הערה|[https://www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=1846 רחוב המזרחן] באתר [[עיריית ירושלים]]}}