יהדות צ'כיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יחסי ישראל-צ'כיה ==> יחסי ישראל–צ'כיה
שורה 6:
היהודים הראשונים שהגיעו ישבו באזורי [[בוהמיה]] (שבירת צ'כיה, [[פראג]] נמצאת בשטחה) ו[[מוראביה]] (שנקראת גם [[מהרין]], שהעיר החשובה בה, בוודאי מבחינה יהודית, היא [[ניקלשבורג]] (מיקולוב). בעיר זו כיהנו בשנים מאוחרות יותר שני רבנים בולטים: ה[[רב]] [[מרדכי בנעט]] והרב [[שמואל שמלקא הורוביץ]]. לאזור פנים הארץ הגיעו היהודים רק במהלך [[המאה ה-10]] ומאז אותה התקופה בערך ישנן עדויות ברורות לישיבת סוחרים יהודים באזורים אלו.{{הערה|אברהים בן יעקב, יועצו של הווזיר מקורדובה, ביקר בשנת [[965]] בפראג וכתב תעודה, בה בין היתר כתוב שבמקום ישנם סוחרים יהודים שסחרו במתכות, פרוות ועבדים.}} ב[[תוספות]] מוזכרים שני [[בעלי תוספות]] מבוהמיה, רבי אליעזר מביה"ם ורבי משה ברבי יעקב מפיה"ם.{{הערה|תוספות עבודה זרה ז' עמוד ב', תוספות יבמות כ"ד.}}
 
ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] נתן המלך רשות ליהודים להתיישב בארצו, בעיקר כי רצה לנצל את קשריהם המסחריים לפיתוח כלכלת ארצו, ולכן היגרו יהודים רבים, בעיקר מאזור [[גרמניה]] לשטחי צ'כיה. בעת המהומות הדתיות שאירעו במדינה ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] פגעו גם ביהודים וב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] אירעו מספר גירושים ליהודי צ'כיה וחלקם היגרו למדינות השכנות או לאזורי הכפר שהיו בשליטת ה[[אצולה]] הצ'כית וקהילות יהודיות נותרו רק ב[[עיר|ערים]] [[פראג]] ו[[קולין (עיר)|קולין]]. [[בית הקברות היהודי העתיק בצ'סקה ליפה]] ב[[סודטים]] שפעיל החל מ[[המאה ה-16]] שרד עד היום.
 
ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] הוטלו על היהודים איסורים רבים וצווים מטעם השלטון וכן מיסים שונים. כמו כן תועדו רדיפות על רקע דתי כדוגמת [[פרשת שמעון אבלס]].