IEEE 802.11 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
 
=== 802.11a ===
תיקון 802.11a לתקן המקורי אושר בשנת [[1999]]. תקן 802.11a משתמש באותו פרוטוקול מרכזי כמו התקן המקורי, פועל בתדר 5 ג'יגהגיגה הרץ ומשתמש בשידור מרובה ערוצים ([[OFDM]]) של 52 תתי ערוצים בקצב מקסימלי של 54 מגהביט לשנייה, שמגיע לקצב מעשי של 20 - 30 מגהביט לשנייה. התקן מגדיר ירידה בקצב השידור ל-48, 36, 24, 18, 12, 9 ולבסוף 6 מגהביט לשנייה כאשר האות חלש או ההפרעות מרובות. בתקן 802.11a מוגדרים 12 ערוצים לא חופפים, 8 ערוצים לשידור במרחב סגור ו-4 לשידור נקודה לנקודה. התקן אינו תואם לתקן 802.11b.
 
([[OFDM]]) של 52 תתי ערוצים בקצב מקסימלי של 54 מגהביט לשנייה, שמגיע לקצב מעשי של 20 - 30 מגהביט לשנייה. התקן מגדיר ירידה בקצב השידור ל-48, 36, 24, 18, 12, 9 ולבסוף 6 מגהביט לשנייה כאשר האות חלש או ההפרעות מרובות. בתקן 802.11a מוגדרים 12 ערוצים לא חופפים, 8 ערוצים לשידור במרחב סגור ו-4 לשידור נקודה לנקודה. התקן אינו תואם לתקן 802.11b.
הואיל ותדרים באזור 2.4 גיגה הרץ נמצאים בשימוש רב, שימוש בתדר 5 ג'יגה הרץ מעניק לתקן 802.11a יתרון בכך שהוא סובל פחות מרעשים. אולם לשימוש בתדר כה גבוה יש גם חסרונות, שנובעים מהגבלת השימוש בתקן רק בקו הראייה, וכך עולה הצורך בנקודות גישה נוספות.
 
הואיל ותדרים באזור 2.4 גיגה הרץ נמצאים בשימוש רב, שימוש בתדר 5 ג'יגהגיגה הרץ מעניק לתקן 802.11a יתרון בכך שהוא סובל פחות מרעשים. אולם לשימוש בתדר כה גבוה יש גם חסרונות, שנובעים מהגבלת השימוש בתקן רק בקו הראייה, וכך עולה הצורך בנקודות גישה נוספות.
 
מדינות שונות הגבילו במידה רבה את השימוש בתקן 802.11a. במספר מדינות (למשל: [[ארצות הברית]] ו[[יפן]]) אושר התקן במהרה, אבל באזורים אחרים, כמו ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], עבר זמן רב עד שהושג אישור לשימוש בתקן. רשויות ההגבלים באירופה שקלו את השימוש בתקן [[HIPERLAN]] במקום IEEE802.1a, אבל בסופו של דבר, באמצע [[2002]], אושר התקן גם באירופה.
 
מתוך 52 תתי-הערוצים של התקן, 48 משמשים למידע ו-4 תתי-ערוצים לסינכרון עם הפרדה של 0.3125 מגה הרץ ביניהם. האפנון בכל אחד מתתי-הערוצים יכול להיות [[BPSK]], [[QPSK]], [[16-QAM]] או [[64-QAM]]. רוחב הפס הכולל של כל ערוץ הוא 20 מגה הרץ, עם רוחב פס של 16.6 מגה הרץ בשימוש. משך האות הוא 4 מיקרו שניות עם Guard Interval של 0.8 מיקרו שניות. ההפקה והקידוד של הרכיבים ה[[אורתוגונליות|אורתוגונליים]] של האות נעשים בפס הבסיס בעזרת [[DSP]]. לאחר מכן נשלח האות בתדר 5 ג'יגהגיגה הרץ מהמשדר. כל אחד מתתי-הערוצים ניתן לייצגלייצוג כמספר מרוכב. הפקת האות בממד הזמן נעשית על ידי [[התמרת פורייה]] הפוכה (IFFT). בהתאם, המקלט [[דגימה (עיבוד אותות)|דוגם]] בקצב של 20 מגה-הרץ ומבצע התמרת פורייה ([[FFT]]) כדי לשחזר את האות המקורי. היתרונות בשימוש ב-OFDM כוללים חסינות לרעשים והגדלה של כמות המידע שניתן לשדר ברוחב הפס בשנייה.
 
שיווק מוצרים בתקן 802.11a החל בשנת [[2001]]. קצב המכירות לא היה גבוה בגלל מחסור ברכיבים בתדר 5 ג'יגהגיגה הרץ, הנדרשים ליישום התקן. תקן 802.11a לא זכה לתפוצה רחבה מכמה סיבות: קבלת האישורים הנדרשים ארכה זמן רב בגלל תחום התדרים החדש, תקן 802.11b כבר תפס נתח גדול מהשוק, והתקן החדש סבל ממימוש לא יעיל, שגרם לטווח שלו להיות קצר. יצרני רכיבים בתקן 802.11a הגיבו בשיפור הטכנולוגיה, בהגדלת טווח הקליטה של המוצרים (כיום טווח הקליטה של תקן 802.11a דומה לזה של תקן 802.11b) ובייצור מוצרים שמסוגלים לפעול תחת כמה תקני 802.11. יש מוצרים דו-מצביים או תלת-מצביים שתומכים בתקן 802.11a ו-b, או 802.11a ,b,g. כמו כן, יש נקודות גישה שתומכות בכל התקנים האלה במקביל.
 
=== 802.11g ===
שורה 54 ⟵ 56:
 
=== 802.11n ===
בינואר [[2004]] הודיע ה-IEEE על יצירת צוות משימה חדש לפיתוח הרחבה לתקן 802.11 לרשתות מקומיות בתקשורת אלחוטית. לתקן זה תפוקת מידע מרבית טיפוסית של 54Mbit/s54Mbps עד 600Mbit/s600Mbps כלומר, התקן מהיר פי 4-5 מתקן 802.11a או 802.11g ופי 20 מתקן 802.11b. גם טווח הקליטה גדול יותר -: כ-70 מטרים בתוך מבנה.
 
תקן 802.11n נבנה על התקנים הקודמים, כלומר הן בתדרים סביב 2.4GHz והן בתדרים סביב 5GHz, אך תוך שימוש בריבוי אנטנות - [[MIMO (תקשורת)|MIMO]] ‏(multiple-input multiple-output). האנטנות הנוספות של המשדר והמקלט מאפשרות תפוקה גבוהה באמצעות ריבוב מרחבי וטווח מוגבר באמצעות שינוי האות במרחב (Spatial Diversity), על ידי שיטות קידוד כמו קידוד Alamouti.
שורה 63 ⟵ 65:
 
=== 802.11ac ===
תקן תקשורת אלחוטי במהירות גבוהה בתדר של 5 ג'יגה-גיגה הרץ. קצב השידור שלו מגיע עד 1.3 ג'יגביטגיגה ביט בשנייה. התקן החדש, מציע תאימות אחורה.{{הערה|[http://www.cnet.com/news/5g-wi-fi-802-11ac-explained-its-cool/ 5G Wi-Fi (802.11ac) explained: It's cool], CNET, 18.05.2012
}} התקן מסוגל לשדר במספר ערוצים בו זמנית. ב-20 בינואר 2011 אושרה טיוטה 0.1 של התקן על ידי וועדת 802.11 של ארגון IEEE. התקן אושר בתחילת שנת 2014,{{הערה|[http://grouper.ieee.org/groups/802/11/Reports/802.11_Timelines.htm OFFICIAL IEEE 802.11 WORKING GROUP PROJECT TIMELINES], [[IEEE.org|IEEE]]}} אך כבר בסוף 2011 חברת Quantenna וחברת ברודקום הוציאו לשוק פתרונות ושבבים שתומכים בתקן. בינואר 2012 הציגו חברות באפלו וטרנדנט נתבים המבוססים עליו. הנתב של באפלו תומך בקצב של עד 800 מגהביטמגה ביט, ואילו הנתב של טרנדנט תומך בקצב של עד 1.3 ג'יגביטגיגה ביט בשני ערוצי שידור.{{הערה|1=[http://www.pc.co.il/?p=77919 חברות תקשורת התחילו להציג מוצרים המבוססים על התקן האלחוטי החדש - 802.11ac], אתר אנשים ומחשבים}}
===802.11ad===
 
{{ערך מורחב|Wigig}}
תחום התדרים: 60GHz, קצב תעבורה: עד 7 ג'יגביטגיגהביט בשנייה
 
== תקנים עתידיים ==
תקנים עתידיים שנמצאים בשלבי גיבוש או מימוש{{הערה|[http://spectrum.ieee.org/tech-talk/telecom/wireless/whats-next-after-25-years-of-wifi What's Next After 25 Years of Wi-Fi?], באתר [[IEEE]]{{אנגלית}}}}:
* 802.11ay - תחום התדרים: 60GHz, קצב תעבורה: עד 20 ג'יגביטגיגהביט בשנייה
 
== הרחבות נוספות ==