בית מדרש תפארת בחורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏יסוד בית המדרש: הוספת קישורים, הגהה, ניסוח.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
הגהה
שורה 8:
בשנת 1912 שרר בארץ ישראל מצב כלכלי קשה, סוג של מיתון אשר פגע מאד בתושביה של העיר ירושלים ובין היתר גם בתושביה המרודים יותר שהיו האברכים החרדיים. בחורים חרדיים רבים נאלצו לצאת לשוק העבודה גם אם דבר זה התנגש בקונפליקט עם האמונה והתפיסה הדתית של הציבור החרדי. בחורים חרדיים רבים נזרקו מקהילותיהם לאחר יציאתם לשוק העבודה לאחר שקרסו מבחינה כלכלית.
 
באותה שנה, 1912, עלו ארצה הרב שלמה אלישיב ("בעל הלשם" ע"ש ספרו "לשם בושבו ואחלמה") וחתנו, הרב אברהם אלישיב ("בעל ביכורי אברהם" ע"ש ספרו) שהיה רבה הראשי של העיר הומל שבבלארוס. הרב אברהם החליט להילחם בתופעה וכך הקים ביחד עם חותנו, הרב שלמה את חברת תפארת בחורים שבית הכנסת שלה שימש [[שטיבל]] (בית כנסת פעיל בכל שעות היממה). סדר היום היה מתחיל בשעה 4 לפנות בוקר, אז היו מקימים משנתם חבורת 'המעוררים' שלעיתים היו מתקשים להגיע לבית הכנסת גם בתקופות עוצר כמו בימי [[המנדט הבריטי]].
 
מבין הדמויות המוכרות בבית המדרש ניתן למנות את הרב שלמה אלישיב ואת הרב שלמה שבדרון וגם את הרב [[נחום אוירבך]] (בלכר) שהיה אחראי גם בסיוע הקמת חברת תפארת בחורים ועל ניהולה. רבה של 'תפארת בחורים' היה הרב אברהם אלישיב, מייסד בית המדרש. בסוף ימי חוליו ולאחר פטירתו תפס את מקומו בנו, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] מי שלימים יהיה הפוסק ההלכתי והמנהיג העיקרי של היהדות החרדית בתפוצות.