אצטרולב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: דיוק, ויקיזציה
מ ←‏פתיח: תקלדה
שורה 7:
על המעגל חרוטים קווי הקואורדינטות שמייצגים [[הטלה סטריאוגרפית]] של [[כיפת השמיים|הספירה השמימית]], כפי שהם במקום ידוע כלשהו על פני כדור הארץ. מעל מערכת הגריד הזו מסתובבת ה"רטה", שהיא מסגרת עם סימונים שנקודותיה מסמלות כוכבי שבת. לאחר שהמכשיר מכויל לשעה הנוכחית, ניתן לקרוא את מיקום הכוכב מהגריד. ניתן לבצע גם את ההפך ולהתאים את האצטרולב למיקום הידוע, ולדעת, לפי החישוב, מה השעה.
 
האצטרולב הומצא ככל הנראה על ידי [[היפרכוס]] ([[המאה ה-2 לפנה"ס]]). [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]] היה הראשון שתיאר הטלהיטל סטריאוגרפי (ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]]). האצטרולב הגיע לעולם המוסלמי במאה ה-8 או ה-9 ועל כן מקור שמו הוא ב[[ערבית]]. האצטרולב חזר מחדש לאירופה דרך [[ספרד]] המוסלמית במאה ה-11 (המגלים הנוצריים המוקדמים של האסטרונומיה הערבית היו גרברט מאורילק ו[[הרמן פון רייכנאו|הרמנוס קונטרקטוס]]). הרקע המתמטי בוסס על ידי אל-באטאני בחיבורו "כיתאב אז-זיג'" (920 בקירוב), שתורגם ללטינית על ידי אפלטון טיבורטינוס (''De Motu Stellarum'').
 
הסופר האנגלי [[ג'פרי צ'וסר]] (סביבות [[1343]]–[[1400]]) כתב חיבור על האצטרולב עבור בנו. במאה ה-15, בונה המכשירים הצרפתי ז'ן פוסוריס (סביבות 1365 - 1436) התחיל למכור אצטרולבים בחנותו בפריז, כמו גם [[שעון שמש|שעוני-שמש]] ידניים והמצאות מדעיות נוספות של התקופה.