דימות תהודה מגנטית – הבדלי גרסאות

MRI לא עושה שימוש בקרינה מייננת, ולכן המשפט על הקרינה מיותר
מ (הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג))
(MRI לא עושה שימוש בקרינה מייננת, ולכן המשפט על הקרינה מיותר)
|MRI תלת-ממדי של חלק מהראש
|}
'''דימות תהודה מגנטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Magnetic Resonance Imaging''', ב[[ראשי תיבות]]: '''MRI''') הוא סוג של סריקה לא-פולשנית המשמשת להמחשת איברים פנימיים בגוף ללא חשיפה ל[[קרינה מיננת]], למטרות אבחון [[רפואה|רפואי]], [[מדעי המוח|חקר המוח]], [[פסיכיאטריה]], מחקר [[ביולוגיה|ביולוגי]] ועוד. החשיפה לקרינה מיננת אינה מסוכנת לאדם, כל עוד משך החשיפה והכמות שלה אינן רבות יתר על המידה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lbscience.org/2020/01/08/קרינה-ותהודה-מגנטית/|הכותב=דניאל זרחין|כותרת=קרינה ותהודה מגנטית|אתר=[[מדע גדול, בקטנה]]|תאריך=8 בינואר 2020}}</ref>.
בשיטה זו משתמשים בשילוב של [[גלי רדיו|קרינת רדיו]] ו[[שדה מגנטי]] חזק (גבוה מ-1 [[טסלה]]) כדי להשפיע על ה[[ספין]] של הפרוטונים בגרעין [[אטום|אטומי]] ה[[מימן]] שנמצאים ב[[מולקולה|מולקולות]] ה[[מים]] שבגוף. שינוי תכונות הספין תלוי ב[[רקמה]] בה הוא נמצא (למשל [[חומר לבן|החומר הלבן]] או [[חומר אפור|החומר האפור]] שבמוח) וכך, בעזרת שליחת פולס של גלי רדיו נוצרת תנועת [[נקיפה]] (פרסציה) של ספין הפרוטון. הדבר גורם לפרוטון ליצור [[תהודה]] (רזוננס) הניתנת למדידה בעזרת סלילי הקלט של המכונה, ניתן לקבל הפרדה ברורה בין הרקמות השונות.
 
29

עריכות