מחראב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כותרת ה"ש
נקטנבו (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אסלאם}}
'''מִחראב''' (מ[[ערבית]]: '''محراب;''' רבים: '''محاريب''' תעתיק מדויק: מִחראב, רבים: מחאריב) הוא [[גומחה (אדריכלות)|גומחה]] בקיר [[מסגד]] המצביעה על ה[[קיבלה]] - כיוון [[הכעבה]] אליו צריכים [[אסלאם|מוסלמים]] לפנות בעת התפילה. המחראב יוצר את הרושם של דלת או מעבר ל[[מכה]], או את המעבר (שער) בין העולם הזה לעולם השמיימי. המחראב בדרך כלל מקושט וגודלו אינו קבוע.
 
מחראבים הופיעו לראשונה בעת שלטון ה[[ח'ליפה]] מ[[בית אומיה]] [[וליד הראשון]] ([[705]]–[[715]])<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.britannica.com/topic/Islamic-arts/Islamic-art-under-European-influence-and-contemporary-trends|כותרת=אמנות אסלאמית - מבנים דתיים מוקדמים|אתר=אנציקלופדיה בריטניקה}}</ref>, כפי שניתן לראות ב[[המסגד הגדול של דמשק|מסגד הגדול של דמשק]], ב[[מסגד אלאקצא]], ב[[ח'רבת אל-מפג'ר|ח׳רבת אלמפג׳ר]] וב[[מסגד הנביא]] במדינה. הקיר בו מצוי המחראב נקרא "[[קיבלה|קיר הקיבלה]]". המחראבים הראשונים לא אופיינו בצורת גומחה, אלא היוו כינוי כללי למוקד קיר הקיבלה. רק בהמשך התפתח המחראב מוג׳אוואף (مجوف בערבית, ״הגומחה החלולה״ מילולית).
 
==אטימולוגיה של המונח==
ה[[אטימולוגיה]] של המונח לוטה בערפל. מקור המלה יכול להיות '''&#1581;&#1585;&#1576;''', "ללחום" או "להוביל למלחמה". כשם עצם ייתכן שמקור המלההמילה ב"מלחמה", '''&#1581;&#1585;&#1576;''' ו-או במילה '''&#1581;&#1585;&#1576;&#1577; ''', "רומח", ״חנית״. ה-م (המ׳) בתחילת המילה מייצגת תחילית של מקום. '''&#1605;&#1581;&#1585;&#1575;&#1576;''' מוגדר כשדה קרב, במובן של "ג'יהאד א-נפס" (כלומר, הקרב נגד נשמתך שלך).
 
יש טענה הגורסת כי [[מוחמד]] הציב את חניתו במרכז קיר הקיבלה כדי לרכז את התפילה, דבר שרומז עליו מטבע אומיי בו מוצג מחראב עם חנית לפניו. לפי סברה אחרת, הגומחה נקראת "מחראב" משום שכל מי שנכנס למסגד היה מניח את חרבו במקום זה וכך לא יכלו לבוא לידי שפיכות דמים. המסגד הוא "חרם", מקום האסור בשפיכות דמים. על כן, אם היה קם אדם לחרבו היו הנוכחים יכולים למנוע בעדו מלהגיע לחרב כיוון שכולם מתפללים לכיוון זה ויכולים לזהות מי שיתקרב לכלי הנשק בזמן התפילה.
 
מקור אחר למילה הוא מהמילה ״מקראב״, שפירושה מקדש, או ״מיקארבה״ כינוייה של מכה.
 
==מקור צורת המחראב==
צורת הגומחה עשויה להגיע מהמקום בו יושב השליט, כך שהופעתו במסגד לא קשורה לרעיון דתי אלא דווקא לרשות החילונית-פוליטית (ומכאן הקשר לחניתו של מוחמד, ששימש כראש הקהילה המוסלמית). סברה אחרת משייכת את מקור המחראב ל[[אפסיס]] של כנסיות, גומחות של ארונות קודש בבתי כנסת ואף נישות פסלים במקדשים פגאניים.
 
יש טענה הגורסת כי הגומחה נקראת "מחראב" משום שכל מי שנכנס למסגד היה מניח את חרבו במקום זה וכך לא יכלו לבוא לידי שפיכות דמים. המסגד הוא "חרם", מקום האסור בשפיכות דמים. על כן, אם היה קם אדם לחרבו היו הנוכחים יכולים למנוע בעדו מלהגיע לחרב כיוון שכולם מתפללים לכיוון זה ויכולים לזהות מי שיתקרב לכלי הנשק בזמן התפילה.
 
<gallery>