זכויות להט"ב בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 41:
החוק האוסר על יחסים "שלא כדרך הטבע" (המדובר בסעיף 152(2) ל[[פקודת החוק הפלילי]], אשר הפך לאחר מכן לסעיף 351(1) ו-351(3) ל[[חוק העונשין]], תשל"ז-1977) נותר שנים רבות בספר החוקים, על כל המשמעות הסמלית העולה מכך. זו גם הסיבה לכך שב-1975, כשקמה העמותה הישראלית לזכויות הומוסקסואלים, היא נקראה בראשיתה "האגודה לשמירה על זכויות הפרט" (כיום: [[אגודת הלהט"ב]]), כדי שלא תואשם בעידוד עבירה על החוק. האגודה לשמירת זכויות הפרט ניסתה להביא לביטול האיסור הפלילי מימיה הראשונים. ב-1976 נפגשו אנשיה עם [[אהרן ברק]], [[היועץ המשפטי לממשלה]], וב-1983 שלחה לכל חברי הכנסת חוברת שבה קראה להפסיק להפלות הומוסקסואלים ולסביות.
בינואר 1976 הגישו [[שולמית אלוני]], [[יוסי שריד]] ו[[עקיבא נוף]] הצעת חוק לביטול האיסור על משכב זכר{{הערה|{{מעריב||ח"כים: אין להעניש על משכב זכר מרצון|19760119|57}}}}, אך הצעתם לא נתקבלה. ב-14 ביוני 1978 הוגשו המלצות של ועדה מיוחדת שבראשה עמדה [[שולמית אלוני]]. הייתה זו ועדה משותפת לוועדת הפנים של הכנסת ול[[ועדת חוקה, חוק ומשפט|וועדת חוקה, חוק ומשפט]], שעסקה ברפורמה בחוק העונשין בהתייחס לפשעי מין בכלל ול[[אונס]] בפרט. ההמלצות הביאו את הממשלה להגיש לכנסת את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 14), ב-29 ביולי 1980. על אף שוועדת החקיקה של הכנסת אישרה קודם נוסח של החוק שבו נמחק סעיף 351 לחלוטין, בהצעה לא נמחק סעיף 351,
ב-11 בספטמבר 1986 אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק של הממשלה, שכללה רבים מהשינויים שכללה ההצעה מ-1980, אך סעיף 351 לא נזכר בה כלל. לאחר האישור בקריאה ראשונה, עברה הצעת החוק לוועדת חוקה, חוק ומשפט. אלוני, שעמדה בראש ועדה משותפת לוועדת הפנים וועדת החוקה, ניסתה לבטל בוועדה את הסעיף, אבל חבריה התנגדו לכך והסכימו רק על הפחתת העונש עליו לשנת מאסר. למרות זאת, ב-22 במרץ 1988 הגישה אלוני את החוק לקריאה שנייה ושלישית, ללא הסעיף, מבלי שחברי הכנסת הדתיים שמו לב לכך. כך נמחק סעיף 351 במסגרת תיקון מס' 22 לחוק העונשין.{{הערה|{{מעריב|יוסף צוריאל|ליברליזציה מינית בישראל: יחסים הומוסקסואליים מרצון לא יהיו בני ענישה|1988/03/23|00609}}}}{{הערה|{{mako|דני זאק|חצי יובל ורוד: כבר 25 שנה שמותר להיות הומו בישראל|92aeeefe8da9d31006|pride-news/local|24 במרץ 2013}}}}{{הערה|יובל יונאי, '''הדין בדבר נטייה חד-מינית בישראל: בין היסטוריה לסוציולוגיה''', משפט וממשל, ד'(2), 531-586 (1998)}}
| |||