ברכת הגומל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתקנת חכמים
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 9:
}}
 
'''בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל''' היא [[ברכות השבח|ברכת שבח]] לה' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה.
 
==פירוש הברכה==
שורה 15:
 
==מתי מברכים==
ב[[תלמוד]] מובאות דוגמאות למקרים, שבזמן עבר היה בהם סכנה, ומי שיצא מהם בשלום צריך לברך את ברכת הגומל:
 
{{ציטוט|תוכן=ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא|מקור={{בבלי|ברכות|נד|ב}}|אנגלית=|מירכאות=כן}}
הבסיס להלכה זאת הוא המזמור ב{{תנ"ך|תהילים|קז}} אשר מפרט את ארבעת המקרים הללו, ואת הגאולה המתאימה שמביא ה' בעקבות הקריאה לעזרה של האדם הנמצא בַּמְּצוּקָה. אחרי תיאור המקרה של יורדי הים הנקלעים לסערה, המזמור גם מוסיף שהם יודו לה' "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ."{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|קז|לב}}}}, פסוק שהיה בסיס לקביעת הקהל שבפניו יש לברך את הברכה (ראו להלן).
 
[[שולחן ערוך]] נתן סימן לארבעת מקרי המצוקה הללו - "וכל ה'''חיים''' יודוך" - '''ח'''בוש '''י'''סורין '''י'''ם '''מ'''דבר. ב[[שולחןבשולחן ערוך]] מובאת גם מחלוקת האם מלבד ארבעת המקרים המפורשים בגמרא שצריכים להודות, גם מי שהיה בסכנה וניצל ממנה או שאירע לו נס צריך לברך את ברכת הגומל, או רק ארבעה אלו מברכים ואין להוסיף על [[תקנת חכמים]]. למעשה פסק השולחן ערוך שבמקרים אלו יברך הגומל מבלי להזכיר [[שם ומלכות]] בברכה{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|ריט|ט}}}}, וכך הורו פוסקי [[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרד]]. אולם לדעת פוסקי [[יהדות אשכנז|אשכנז]] הלכה כדעה הסוברת שעל כל הצלה מסכנה יש לברך בשם ומלכות{{הערה|ט"ז או"ח רי"ט, ז', {{משנה ברורה|ריט|לב}}, ועוד.}}. יולדות נוהגות לברך את ברכת הגומל לאחר [[לידה]].
 
בימינו יש דעות שונות בנוגע למקרים המוזכרים בגמרא שבהם צריך לברך ברכת הגומל. שכן כיום אין כמעט סכנה בטיסות, במאסר או בשייט בים, שלא כבעבר, שאז אירועים אלו היו מלווים בסכנת נפשות מוחשית. בעוד יש הנוהגים לברך ברכת הגומל גם אחרי נסיעה ארוכה, יש שאינם מברכים גם אחרי טיסה.
שורה 27:
יש סוברים שנשים אינן נוהגות לברך את ברכת הגומל. היו שנתנו טעם למנהג זה בכך שאין מנהג נשים להימצא בפני מניין גברים על מנת לברך ("[[כל כבודה בת מלך פנימה]]"). אחרים סוברים שנשים חייבות לברך את הברכה כמו גברים שכן גם הן צריכות להודות{{הערה|הרב חנוך גולדברג, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hovat-4.htm חובת נשים לברך ברכת הגומל], שנה בשנה תש"ן}}.
 
היו שכתבו שאין לנשים לברך אלא בפני עשרה גברים. המשנה ברורה כתב "ויש שכתבו שמכל מקום נכון הוא שתברך בפני עשרה על כל פנים בפני נשים ואיש אחד". הרב [[יהודה הרצל הנקין]] כתב שאישה יכולה גם לברך לפני נשים בלבד{{הערה|{{HebrewBooks|הרב יהודה הרצל הנקין|ברכת הגומל של אשה בפני נשים אחרות|25138|הדרום, אלול תשנ"ט, עמודים 48-5148–51|עמוד=49}}}}.
 
==זמן הברכה==
לכתחילה יש לברך ברכת 'הגומל' תוך שלשה ימים מזמן החיוב. אפילו אם מחמת כן יברך שלא בזמן [[קריאת התורה]] ובפני [[ספר תורה]], אך למרות זאת, מותר להמתין עד שלשים יום כדי לברכה במניין. [[בדיעבד]] אם לא בירכה לאחר זמן רב, יכול לברכה תמיד{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|ריט}}, ובמשנה ברורה שם.}}.
 
כיום נוהגים לברך ברכת הגומל לאחר [[עליה לתורה]].
שורה 41:
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=ברכת הגומל}}
*[https://web.archive.org/web/20170317153923/http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%9Cברכת_הגומל ברכת הגומל] - באתר [https://web.archive.org/web/20170201031516/http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99עמוד_ראשי ויקיסוגיה].
* הרב [[אליעזר מלמד]], [http://ph.yhb.org.il/10-16-01/ הלכות ברכת הגומל וביאור עומק הברכה] באתר [[פניני הלכה]].
* {{קיצור שולחן ערוך|סא|ברכת הגומל}}