לווייתן (שדה גז) – הבדלי גרסאות

נוספו 1,258 בתים ,  לפני 10 חודשים
ביטול גרסה 30848486 של Gilgamesh (שיחה) יש להחזיר קישורים חיוניים
מ (בעריכה החדשה הוסרו קישורים חיוניים)
(ביטול גרסה 30848486 של Gilgamesh (שיחה) יש להחזיר קישורים חיוניים)
תגיות: ביטול שוחזרה
'''לווייתן''' הוא מאגר [[גז טבעי]] שאותר במרחק של כ-120 [[קילומטר]] מערבית ל[[חיפה]], בתחום ה[[מים כלכליים|מים הכלכליים]] של מדינת [[ישראל]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]]. לוויתן הוא, על-פי הגדרת [[משרד האנרגיה]], מאגר הגז הטבעי האסטרטגי של מדינת ישראל.
 
המאגר התגלה בדצמבר [[2010]]. ה[[עתודותהעתודות סבירות|עתודות הסבירות]]הצפויות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי [[2014]] בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב ({{D}}21.97 [[TCF]]). ה[[עתודות מוכחות|עתודות המוכחות]] (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.{{הערה|שם=פרוינד|1={{כלכליסט|אורן פרוינד|רציו פרסמה תשקיף: תגייס 250 מיליון שקל למימון חלקה במאגר לווייתן|3640813|15 בספטמבר 2014}}}} בפברואר [[2017]] הודיעו השותפות במאגר על החלטת השקעה סופית לפיתוח המאגר לתפוקה של [[BCM]]{{כ}} 12 לשנה.
 
ההחלטה למקם את אסדת הטיפול 10 קילומטרים ממערב [[חוף דור-הבונים]]{{הערה|שאף היא תוצאה של מאבק ארגוני [[החברה האזרחית]] להרחקת מתקני הטיפול בתוצרי המאגר מן היבשה לים}} הובילה ל[[המאבק להרחקת אסדת לווייתן|מאבק אזרחי להרחקת אסדת לוויתן]] אשר הסתיים עם תחילת הזרמת הגז מהמאגר בסוף שנת 2019, במועד ובמיקום המקורי שתוכננו.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/news/education/1.6434477|title=אלפים הפגינו בת"א למען הרחקת אסדת הגז לווייתן מחוף הים|last=פלג|first=בר|date=2018-09-01|last2=רינת|first2=צפריר|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2019-02-26}}}}
השדה התגלה בדצמבר [[2010]]{{הערה|שם=cubic|{{cite web|url=http://www.offshoreenergytoday.com/noble-energy-announces-significant-discovery-at-leviathan-offshore-israel/|title=Noble Energy announces significant discovery at Leviathan offshore Israel|date=30 December 2010|publisher=Offshore Energy Today|accessdate=7 February 2016}}}} והוא אחד משדות הגז הגדולים ביותר במימי הים התיכון, ושדה הגז הגדול ביותר בעולם שהתגלה במים עמוקים ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]. הקידוח הוא בעומק של 1,700 מטר מתחת ל[[פני הים]].
 
ההערכה הראשונית לכמות הגז הטבעי במאגר הייתה כ-453 מיליארד [[מטר מעוקב]] ({{D}}16 [[TCF]]).{{הערה|{{כלכליסט|סיון איזסקו וליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: במאגר לווייתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי|3464961|29 בדצמבר 2010}}}} הערכות באשר לגודל המאגר המשיכו לגדול ככל שבוצעו קידוחים נוספים. ה[[עתודותהעתודות סבירות|עתודות הסבירות]]הצפויות (ברמת ביטחון של 50%) של המאגר, הוערכו ביולי [[2014]] בגודל של 622.4 מיליארד מטר מעוקב ({{D}}21.97 TCF). ה[[עתודות מוכחות|עתודות המוכחות]] (ברמת ביטחון של 90%) של המאגר הוערכו באותה שנה בגודל של 540 מיליארד מטר מעוקב.{{הערה|שם=פרוינד}}
 
במהלך 2012–2013 התנהל משא ומתן עם חברת [[וודסייד]] האוסטרלית על כניסתה כשותפה במאגר. העסקה בוטלה בשנת 2014, עקב מחלוקת בין החברה האוסטרלית לבין משרדי הממשלה ורשות המס.{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|בוטלה עסקת וודסייד-לוויתן בהיקף 2.71 מיליארד דולר|1000940072|21 במאי 2014}}}}{{הערה|{{TheMarker|ערן אזרן, אבי בר-אלי|בוטלה עסקת וודסייד-לווייתן; "מעדיפים לייצא גז בצנרת למדינות שכנות ולא למזרח"|1.2327248|21 במאי 2014}}}}
בראשית שנת 2019 הוצבו בים רגלי אסדת הטיפול אשר ממוקמת כ-10 ק"מ מערבית מחוף דור. חלקה התפעולי של האסדה הגיע ברבעון השלישי של שנת 2019, ובמבצע הנדסי מורכב הונחה על רגלי האסדה ונעשו בה ההכנות להפקת הגז ואספקתו. אסדת הטיפול מבצע הפרדה של הגז מנוזלים שנשאבו יחד עם הגז מבטן האדמה ([[קונדנסט]] ומי תוצר) לצורך אספקתו לצרכנים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/markets/1.6768810|הכותב=ערן אזרן|כותרת=אסדת ההפקה של לווייתן בדרך לישראל|אתר=באתר [[TheMarker]]|תאריך=23 בדצמבר 2018}}}}
 
עלות פיתוח פרויקטפרוייקט לוויתן עמדה על כ- 3.5 מיליארד דולר, אשר ממונו במלואם באופן פרטי על ידי השותפות במאגר. עם סיום הפרויקטהפרוייקט הודיעו השותפות כי הצליחו לחסוךלסיימו ביעילות תוך חיסכון תקציבי של כ-160200 מיליון דולר בתקציבמתקציב הפיתוח הראשוני, שעמד על 3.75 מיליוןמיליארד דולר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://leviathanproject.co.il/about/|כותרת=פרויקט לוויתן - הפרויקט הלאומי {{!}} אודות הפרויקט|אתר=פרויקט לוויתן - הפרויקט הלאומי|תאריך_וידוא=2021-01-03}}</ref>
 
בדצמבר [[2018]] נדחתה על ידי ה[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] בקשת חברת נובל אנרג'י להיתר פליטה באסדה שבה יהיו 8,852 רכיבי ציוד. החברה הגישה בקשה מחודשת לקבלת היתר פליטה והיאולאחר נבחנתבחינתה עלהתאפשרה ידי המשרד להגנת הסביבה כדי שהזרמתהזרמת הגז מהאסדהבהתאם תתבצעללוחות במועדהזמנים המתוכנןהמקוריים.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5420553,00.html|title=נדחתה בקשת נובל אנרג'י להיתר הפליטה באסדת לוויתן|last=קוריאל|first=אילנה|date=2018-05-12|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2019-01-11}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 24903958:0|{{קישור כללי|כתובת=http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=808|הכותב=רעות רבי, אילן נסים, נובל אנרג'י, דוד ברודאי ויוני ספיר|כותרת=אקולוגיה וסביבה - כתב עת למדע ומדיניות הסביבה|אתר=אקולוגיה וסביבה|תאריך=דצמבר 2018|תאריך_וידוא=2019-02-10}}}}
 
ב-31 בדצמבר 2019 החלה הזרמת הגז הטבעי ממאגר "לווייתן" למערכת ההולכה של [[נתיבי הגז הטבעי לישראל]].{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|החלה הזרמת הגז ממאגר "לוויתן" למערכת ההולכה בישראל|1001313170|31 בדצמבר 2019}}}}
== אסדת הגז ==
 
המבנה התפעולי של אסדת הטיפול, שהורכב ב[[טקסס]] [[ארצות הברית]] במשך 26 חודשים, מורכב מחמש יחידות תפעוליות שונות, שכולן הושטו דרך [[האוקיינוס האטלנטי]] ו[[הים התיכון]] על גבי דוברות ענק ייעודיות. הדבר מאפשר לבצע את כל הטיפול בגז הטבעי בים, ללא צורך בטיפול כלשהו ביבשה.
 
היחידות שיצאו באמצע יולי 2019 הגיעו לישראל בתחילת חודש ספטמבר 2019. מתקני התפעול שהגיעו על גבי ארבע דוברות, הוצבו באמצעות העגורן הימי הגדול בעולם, המלווה במספר כלי שיט, על רגלי האסדה שהותקנו במקומן בראשית 2019. עבודות ההקמה הסתיימו ביום שלישי ה-17 בספטמבר 2019.
בחודש אפריל [[2019]] הודיעה [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] כי שותפות לוויתן נבחרה לספק לה גז בהיקף של 4–5 BCM למשך שנתיים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5490390,00.html|כותרת=שותפות לווייתן זכתה בחוזה הגז החדש של חברת החשמל|אתר=ynet|תאריך=2019-04-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-21}}}}
 
בנובמברבחודש נובמבר [[2018]] חתמה ישראל על מזכר הבנות עם [[קפריסין]], [[יוון]] ואיטליה בכוונה לפתח יחד צינור גז טבעי אזורי, [[צינור הגז איסטמד]], אשר יזרים גז טבעי מלוויתן למדינות המזרח התיכון ודרכן למדינות אירופה. עלות הצינור מוערכת בכ- 7 מיליארד דולר, בשל עניין רב בפרויקט, [[הנציבות האירופית]] תרמה למעלה מ-34.5 מיליון [[אירו]] להשלמת ההכנות הטכניות, הכלכליות והסביבתיות לפרויקט.
 
בחודש יוני [[2020]] הודיעו שותפי לוויתן על השלמת פרוייקט המדחסים בכניסה לצינור [[EMG]]  ב[[אשקלון]], שמאפשר הגדלת הייצוא למצרים לכמות מירבית של BCM 4.5 לשנה ומהווה שלב ראשון בפרוייקט הגדלת תשתית ההולכה לייצוא גז למצרים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3836491,00.html|הכותב=ליאור גוטמן|כותרת=נובל השלימה את שדרוג מערכת ההולכה למצרים, ורשות הגז אישרה להגדיל את הייצוא למדינה|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2020-06-28|תאריך_וידוא=2021-03-09}}</ref>
 
בחודש ינואר [[2021]] הודיעו שותפי לוויתן על חתימת הסכם עם [[נתיבי הגז הטבעי לישראל|נתג"ז]] במסגרתו יוקם מקטע הולכה ימי בין [[אשקלון]] ל[[אשדוד]] שיאפשר הגדלת היצוא ממאגרי לוויתן ותמר למצרים לכמות מירבית של BCM  6.5 בשנה.
 
== שיקולי איכות האוויר ==
 
===הערכת להפחתה עתידית של זיהום האוויר===
=== שיפור באיכות האוויר בישראל ===
על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הגז הטבעי הוא [[דלק מאובנים|דלק המאובנים]] הנקי ביותר, והשימוש בו לייצור אנרגיה מביא לרמת פליטות נמוכה בסדרי גודל מאשר בפחם או ב[[מזוט]] ו[[סולר]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Electricity/Pages/PowerStation_Coal.aspx|הכותב=|כותרת=תחנות כוח פחמיות|אתר=המשרד להגנת הסביבה|תאריך=}}}}
 
601

עריכות