ירידה מארץ ישראל – הבדלי גרסאות

ישנה מחלוקת בין החוקרים כיצד להגדיר את הישראלים במדינות השונות וממילא יש לכך השפעה על הערכת מספרם של הישראלים המתגוררים כיום מחוץ למדינת ישראל. ההגדרה הצרה ביותר היא שמהגרים ישראלים, הם ילדי ישראל שהיגרו. הגדרות רחבות יותר כוללות גם את הנכדים של הישראלים שהיגרו, וכן אזרחים יהודים שניצלו את [[חוק השבות]], אף על פי שאף פעם לא גרו בה באופן קבוע. [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] מגדירה כמהגר אזרח שחי בישראל לפחות מספר חודשים, ואז עזב למשך יותר משנה. הגדרה זו מתבססת על הגדרות [[האומות המאוחדות|האו"ם]]: שמהגר בין-לאומי הוא כל אדם המשנה את המדינה המשמשת למגוריו בשגרה. מהגר לטווח ארוך הוא אדם העובר מדינה שאיננה משמשת למגוריו בשגרה, לפרק זמן של שנה ויותר<ref name=":0" />.

 

 

על פי מאזני ההגירה המצטברים והגדרות [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|הלמ"ס]], מאז קום המדינה ועד סוף שנת 2017 כ-732 אלף ישראלים יצאו ולא חזרו לאחר שהייה ממושכת בחו"ל. עם זאת, אומדן זה כולל גם את אלו שנפטרו בחו"ל. על פי שיעורי התמותה של הלמ"ס, מוערך מספר הישראלים שנפטרו בחו"ל בין 133 ל-171 אלף, כך שאומדן מספר הישראלים השוהים בחו"ל בסוף 2017 נע בין 561 ל-599 אלף תושבים. אומדן זה אינו כולל ילדים שנולדו בחו"ל לישראלים<ref name=":0" />.