המצודות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 2 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
הרחבה לפי הערכים דוד אלטשולר ויחיאל הילל אלטשולר |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=פירושים לספרי הנביאים|אחר=מצודה|ראו=מבצר}}
'''
הפירוש הוא ליקוט אדיר בהיקפו של ביאורי הפשט מפירושי הראשונים, עם עריכה, סִיגְנוּן והוספות רבות, והוא נחשב כפירוש הנפוץ והמקובל ביותר לנ"ך בכל הזמנים, בנוסף ל[[פרשני המקרא|פירושי הראשונים]]. פירוש ה"מצודות" הפך לאבן יסוד לכל הלומדים, ומאז כתיבתו ב[[המאה ה-18|מאה השמונה עשרה]] נדפס כמעט בכל דפוסי "[[מקראות גדולות]]".
החיבור חולק
*'''מצודת דוד''' - ביאור
*'''מצודת ציון''' - ביאור
== מאפייני הפירוש ==
ה"מצודות" נכתב כדי לקדם ולעודד את לימוד התנ"ך, להנגיש את התנ"ך אף ל[[מלמד תינוקות|מלמדי תינוקות]] ול[[ילדות|ילדים]] ולחסוך זמן וטרחה ל[[תלמיד חכם|תלמידי החכמים]] החפצים להגות בו. מסיבה זו, הקפיד המחבר על סגנון פשוט וקל להבנה.
הפירוש מבוסס בעיקרו על פירושו של [[רד"ק|הרד"ק]], אך כולל את רוב ככל ספרות פרשני המקרא. [[החיד"א]] כתב עליו ב"[[שם הגדולים]]"{{הערה|שם הגדולים החדש (מערכת ספרים) מערכת מ' אות קס"ו. לגבי בנו ר' יחיאל, אותו הכיר החיד"א באפן אישי.}}: {{ציטוטון|ה'מצודות דוד' כלול בו תוכן הפירושים בלשון צח וקל, מאוסף ומלוקט מרבותינו מפרשי הנביאים: [[רש"י]] ו[[אבן עזרא]], [[רלב"ג]] ו[[רד"ק]] ו[[יצחק אברבנאל|מהורי"א]], ו[[משה אלשיך|מוהר"ם אלשיך]] ומכלל יופי, ומלבד מהפירושים אשר פירשו נביא לבד, כמו [[רס"ג]] וה[[רמב"ן]], ו[[שמואל לאנייאדו|כלי פז]] ומאיר איוב ודומיהם.}}
==רקע==
ר' דוד אלטשולר, מחכמי [[יהדות אשכנז]] ו[[פולין]] ומראשי קהילת [[יבוריב|יברוב]], ראה שלימוד ה[[תנ"ך]] נחלש מאוד בקרב [[יהדות אירופה|יהודי אירופה]] אף בקרב תלמידי החכמים, וסבר שהסיבה לכך היא העדר פירוש קל ובהיר מספיק שיהיה מובן לכול. למטרה זו כתב פירוש לו קרא '''"מצודות דוד"''' (ולא ''מצודת'' דוד) על שמו, ו{{ציטוטון|על שם שצדתי פירושים מכמה ספרי אמרי בינה}}{{הערה|מתוך הקדמתו לפירושו, זאלקווא תקי"ג.}} - מלשון ציד, כנראה כפרפרזה על הפסוק "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד"{{הערה|שמואל ב', פרק ה' פסוק ז'.}}, שם המילה באה כביטוי ל[[מבצר]].
הפירוש חובר ב[[עברית]] ולא ב[[יידיש]], כדי שיהיה בשימוש הן אצל תלמידי החכמים, מהם יחסוך זמן יקר של עיון בפירושי הראשונים, והן ליהודים הפשוטים, שרק באמצעותו יוכלו להבין את המקרא לאשורו בדרך פשוטה ובשפה צחה וברורה.
== הדפסת והפצת ה"מצודות" ==
=== זאלקווא ===
ר' דוד אלטשולר ובנו ר' יחיאל הילל הדפיסו את שני כרכי הפירוש הראשונים – על ספרי [[איוב]], [[משלי]] ו[[תהילים]], לגביהם חש ר' דוד ככל הנראה שהם הקשים ביותר ללימוד– ב[[זאלקווא|זולקווה]] שב[[פולין]], בשנים [[תקי"ג]]-[[תקי"ד]] ([[1753]]-[[1754]]), כשר' דוד היה כבר ישיש ובא בימים. הפירוש זכה להצלחה מיידית, ועד מהרה אזלו כל העותקים מן השוק; ועל כן, זמן מה לאחר ששב ר' יחיאל ליברוב, נסע שוב לזאלקווא והדפיס שם מהדורה שנייה של הספר בשנת [[תקכ"א]]. על הספר הובאה בין השאר הסכמתו של רבה של דובנא, [[שאול מאמסטרדם|ר' שאול לווינשטאם]], לימים אב"ד [[אמסטרדם]] ובעל ה"בנין אריאל". תשע שנים לאחר מכן נפטר ר' דוד אלטשולר בשיבה טובה, ור' יחיאל הילל (שהיה חריף ובקי גדול בספרות הרבנית) נטל על עצמו את המשימה הכבדה של הדפסת פירוש אביו על כעשרים ספרי התנ"ך האחרים, מתוך כתבי ידו של האב.
=== ברלין ואמסטרדם ===
עוד בשנים שקדמו לפטירת אביו, שקד ר' יחיאל על ההדרת פירוש המצודות על הנביאים האחרונים ([[ישעיהו]], [[ירמיהו]], [[יחזקאל]] ו[[תרי עשר]]), וכבר בשנת [[תקכ"ט]] החל להדפיסם בשני כרכים, כשהפעם הוא יוצא מפולין מולדתו ובוחר במרכז ספרותי חשוב יותר – [[ברלין]]. ר' יחיאל קיבל את הסכמת דייני ברלין בתחילת שנת [[תק"ל]], אז סיים את ההדפסה ככל הנראה; רב העיר לא נתן הסכמה לספר מהסיבה הפשוטה שבאותה העת לא כיהן בברלין אף רב – היו אלו שנות המעבר שקדמו לבואו של [[צבי הירש לוין|ר' צבי הירש לוין]] לכהן שם.
בהמשך שנת תק"ל נפטר ר' דוד, ולאחר תקופה קצרה המשיך ר' יחיאל בעבודתו והדפיס שנית את הפירוש ב[[ברלין]] בשנת [[תקל"ב]], בצורה מוגמרת יותר הפעם, כשעליו הסכמות רבני [[אשכנז]]. משם נדד הרב אלטשולר אל [[הולנד]], והדפיס גם שם את הפירוש באותה השנה, עם הסכמות נוספות של רבני הולנד: [[שאול סג"ל מהאג|ר' שאול הלוי סג"ל]] רבה של האג{{הערה|שכתב בהסכמתו שפירושי המצודות כבר "נתפשטו בקרב כל ישראל, ... [ו]נתקבלו ברצון בקרב כל ישראל" עוד בזמנו.}}; גיסו [[שאול מאמסטרדם|ר' שאול מאמסטרדם]] בעל ה"בנין אריאל" ואב"ד יהודי אשכנז בעיר, אשר כאמור הכיר את הרב אלטשולר עוד מפולין; ור' [[שלמה שלם]], רב קהילות הספרדים באמסטרדם. גם המשכיל [[שלמה דובנא|רבי שלמה דובנא]], ששהה אז באמסטרדם, כתב עבורו שיר תהילה על ספרו, וחתם את שמו ב[[אקרוסטיכון]] השיר.
ר' יחיאל הילל שב לעירו, והשלים שם את גימורי פירושו לנ"ך בשנים הבאות. בקיץ [[תקל"ח]] יצא שוב לנסיעה אל הולנד לבקש הסכמות נוספות לפירושו, שכן חפצו היה לראות את פירושו מודפס במהדורה מהודרת ומוקפדת, כאשר הפירוש מעומד לשני חלקים, כדלהלן, והמקראות מנוקדות, מדוקדקות ומוטעמות, וכיוון שידע כי הדבר יעלה לו הרבה, ניסה לכסות מקצת מהוצאותיו העתידיות באמצעות גיוס הסכמות רבנים נודעים לפירושי אביו.
בחודש סיון נפגש עם רבני הולנד, ומשם פנה ל[[גרמניה]], בה קיבל את הסכמות גדולי רבני גרמניה: רבי [[נפתלי צבי קצנלנבוגן|נפתלי הירש קצינלנבויגן]] רבה של [[פפאלץ]] נתן לו את הסכמתו ב[[מאנהיים]], ובעל[[אריה לייב גינצבורג|"שאגת אריה"]] ור' דוד דישבק בעל "פרדס דוד" נתנו לו את הסכמותיהם כשביקר ב[[מץ]].
לאחר שהות של כחצי שנה בגרמניה יצא משם בשנת [[תקל"ט]] ופנה דרומה – אל [[ליוורנו]], לקראת סיומו של מפעל חייו, כשבידו סכום גדול אותו אסף באמצעות ההסכמות, גם אם עדיין לא הספיק לכל צורכי ההדפסה.
=== ליוורנו ===
כמעט שלושים שנה לאחר הדפסתו הראשונית של הספר הגיע ר' יחיאל הילל לאיטליה מגרמניה והולנד, והציג את פירושו בפני חכמי איטליה שהסכימו גם הם לספרו, ביניהם [[חיים יוסף דוד אזולאי|הרב החיד"א]] ור' ישראל בנימין באסאן, בן [[ישעיהו באסאן|ר' ישעיהו באסאן]] [[רב מובהק|רבו המובהק]] של [[הרמח"ל]].
הרב אלטשולר זכה שם לקבלת פנים אוהדת{{הערה|ב"קול קורא" שפירסמו רבני ליוורנו כתבו: "היום הזה בשורה הוא, דעו כי ד' אלהים הוא העביר אל עבר פנינו, שרגא בטיהרא, האיש אשר הוא טהור, טהר גברא דמריה סייעיה... סימנא מלתא היא כי הקרה ה' אלקינו לפנינו איש אשר מאי"ר במלאכתו ... צדיק זה בא לבית מלוננו..." ועוד.}}, ואף מצא מארח נדיב מעשירי הקהילה בשם אליעזר ריקנאטי – ממיודעיו של [[החיד"א]] – אשר אירחו כל השנים בהם שהה שם. גביר נוסף אשר עמד בתוקף על עילום שמו פרנס אותו במשך כל ימי שהותו שם, ואף הזמין את ר' יחיאל לספרייתו, שאצרה ככל הנראה פירושים וכתבי יד קדומים רבים; ועל אף שהפירוש כבר היה מוכן המשיך ר' יחיאל הילל לשכללו ולהוסיף בו פירושים רבים מהספרים בהם עיין, ברשותו של הנדיב עלום השם.
בהזדמנות זו חילק ר' יחיאל את ה"מצודות" (שהודפס על ידי אביו כפירוש אחד) לשני חלקים – '''"מצודת דוד"''' המבאר את ענייני הפסוקים ופשטם, ו'''"מצודת ציון"''' המיועד לפרש מילים וביטויים שונים בתנ"ך (כהגדרת [[החיד"א]] ב"[[שם הגדולים]]"{{הערה|שם הגדולים החדש (מערכת ספרים) מערכת מ' אות קס"ו. לגבי בנו ר' יחיאל, אותו הכיר החיד"א באפן אישי.}}: {{ציטוטון|ב'מצודת ציון' יפלס מלות המקרא ושרשי המלות המסופקות, מלוקט משרשי הרד"ק ומכלל יופי; והמלה אשר לא ימצא לה חבר במקרא, יבקש דוגמתו בתלמוד}}). ר' יחיאל גם שכלל והוסיף הוספות משלו לפירוש, ההדירו וערכו – וכשהיה בידו ספר מוגמר החל בהדפסה.
"קול קורא" יצא על ידי רבני העיר כדי להשלים את הסכום שהיה בידי הרב אלטשולר, ואכן נאסף הסכום הדרוש וההדפסה יצאה לפועל. בחודש חשוון [[תק"מ]] כבר החלו להדפיס בצורה סופית, חלקה ומהודרת את הפירוש לתהילים, משלי ואיוב, שהיו מוכנים להדפסה עוד מקודם, וסיום המלאכה היה בשנת [[תקמ"ב]].
הפירוש המוגמר זכה במהירות גדולה לאהדה רבה עקב היותו ברור ומובן לכל, והתפרסם בכל תפוצות ישראל, כשהוא חוזר ומודפס שוב ושוב ברוב מהדורות המקרא וכמעט בכל דפוסי "מקראות גדולות", ובמהרה הפך לאבן יסוד של פרשנות הנ"ך בכל הזמנים.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=קטגוריה:מצודות על המקרא}}
'''טקסט הפירוש'''
* [https://archive.is/20121217160957/https://sites.google.com/site/magartoratemet/tanach/metzudavid פירוש מצודת דוד בקובצי טקסט להורדה]
* [https://archive.is/20121217163521/https://sites.google.com/site/magartoratemet/tanach/tzion פירוש מצודת ציון בקובצי טקסט להורדה]
שורה 21 ⟵ 56:
* {{HebrewBooks|אברהם הלוי שישא|'''מצודת דוד ומצודת ציון:''' תולדות המחברים והשתלשלות ההדפסה של הפירושים - מאמר ב|20409|בתוך: '''[[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]]''', ו', עמ' תרסא-תרעז|עמוד=671}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פירושי התנ"ך]]
| |||