בתיה רוזנק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Shurabalaganov (שיחה | תרומות) עריכה לשונית תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 7:
== ביוגרפיה ==
בִּתְיָה רוזנק נולדה ב[[שטרסבורג]] ב[[צרפת]] ו[[עלייה לארץ ישראל|עלתה לישראל]] עם הוריה ב-1969. למדה בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים. תלמידתו של הצייר [[יוסף הירש]]. משנת 2010 חברה בגלריה שיתופית אגריפס 12. בִּתְיָה רוזנק לימדה ילדים מבוגרים במשך שלושים שנה בסטודיו הפרטי שלה, והנחתה מורים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי במערכות חינוך שונות. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בעיקר בירושלים וברחבי הארץ. משנת 2016
בִּתְיָה רוזנק היא בתם של הרב [[אברהם חזן]] (יליד אלג'יריה, רבה הראשי של המשטרה ובתי הסוהר) ורוחמה חזן; נשואה לפרופסור [[אבינועם רוזנק]]. אם למאיירת [[נועה קלנר]], ולמעצב התעשייתי אבשלום רוזנק, דניאל פרלמוטר ו'מאל רוזנק.
על יצירתה כתבה האומנית ד"ר [[רינה פלד]] שאצרה את התערוכה "תחילה ותכלה" (2017): {{ציטוטון|עבור רוזנק העשייה האמנותית היא מעין מלאכה בה היא משתמשת בחומרים שונים ומאפשרת לתהליכים הטבעיים של החומר להתחולל, תוך ויתור כמעט מוחלט על אמצעי הציור המקובלים, כדי "לברוא עולם". לכל יצירה יש "תחילה", אבל ה"תכלה" (התכלית) עלומה לחלוטין. התערוכה שלפנינו שבמרכזה עומדת האש, מהווה המשך טבעי לתערוכתה הקודמת "אקווה בלה", בה בדקה את האפשרויות הציוריות הגלומות במים. כמעט כל העבודות עשויות מעיגולי פיח הנוצרים על הקנווס בעזרת להבת נר. והתוצאה – יצירות מופשטות, סנסואליות, שופעות יופי, שאין להן כל צידוק מחוץ לעצמן. בעידן שבו אנו עדים לחזרה לציור פיגורטיבי עמוס משמעויות, ממשיכה רוזנק להיות נאמנה לעצמה בלבד, וליצור "אמנות לשם אמנות}}.
| |||