ערעור – הבדלי גרסאות

בתקופת המנדט כפו הבריטים את הקמת בית הדין לערעורים על בית הדין הרבני. הדבר עורר ויכוח תורני נוקב בין התומכים והמתנגדים, אשר העסיק את העולם התורני במשך שנים רבות.<ref>עמיחי רדזינר, "הרב עוזיאל, רבנות תל-אביב -  יפו ובית-הדין הגדול לערעורים: סיפור בארבע מערכות", '''מחקרי משפט''' כרך כא, עמ' 243-129.</ref> בהמשך לכך, הרב עדו רכניץ טען כי ערעור היה חלק ממערכת המשפט של התורה, כגון בפירוש רבי עובדיה ספורנו הסביר את מערכת השרים שהציע יתרו ככזו שיש בה זכות ערעור ספורנו שמות יח, כא:<blockquote>הִנֵּה יִשְׁפּט הַקָּטָן רִאשׁונָה, וְהַצּועֵק עַל פְּסַק דִּינו יִצְעַק אֶל הַגָּדול מִמֶּנּוּ, וּמִן הַשֵּׁנִי אֶל הַשְּׁלִישִׁי וּמִן הַשְּׁלִישִׁי אֶל הָרְבִיעִי, וּבְכֵן יִהְיוּ מְעַטִּים הַבָּאִים לְפָנֶיךָ לָדִין.</blockquote>היעלמותו הייתה תוצאה של חורבן מוסדות השיפוט היהודיים במהלך הגלות. ברוח זו הוא המליץ לשוב ולהקים ערכאת ערעור גם על בתי הדין לממונות שתתבסס על הסכמת בעלי הדין והדיינים.<ref>הרב עדו רכניץ, "ערעור על פסיקת בית הדין לממונות" '''משפטי ארץ''' ה: בית הדין לממונות, עמ' 75-61.</ref> מאז הקמת בית הדין הוא כולל ערכאת ערעור, בנוסף, רשת בתי הדין [[ארץ חמדה גזית]] כוללת גם היא אפשרות של ערעור.