עירום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להטרדה מינית
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף}}
'''עירום''' הוא מצב בו אנשים אינם לובשים [[ביגוד|בגדים]] לגופם ו[[איבר מין|איברי המין]] שלהם גלויים. לבישת פחות בגדים מהמקובל בתרבות מסוימת או במצב מסוים, נקראת '''עירום חלקי'''. אנשים לרוב עירומים בשעת [[רחצה]], החלפת בגדים וקיום [[יחסי מין]], ולעיתים בעת [[שינה]], [[שחייה בעירום|שחייה]], [[שיזוף]] ועוד.
 
==היסטוריה==
[[קובץ:Discobulus.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[זורק הדיסקוס]] מאת [[מירון (פסל)|מירון]]]]
[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגים]] מעריכים שבני אדם קדמונים עברו את חייהם בעירום מלא באופן טבעי. ההסבר השכיח לכיסוי הגוף ב[[עור (חומר גלם)|עורות]] בעלי חיים ובצמחים הוא שהוא נועד להגן עליו מפני [[חום (פיזיקה)|חום]], [[קור (תחושה)|קור]] ו[[גשם]], במיוחד כשבני האדם היגרו לארצות עם [[אקלים]] שונה. מטרות אפשריות אחרות לביגוד הן [[כישוף]], [[קישוט]], [[פולחן]] או יוקרה, לפני או אחרי שהן התגלו גם כיעילים למטרות הגנה על הגוף. מכיוון שעורות וצמחים מתכלים במהירות, לא קיימות עדויות ישירות להתפתחות הבגדים הראשונים. עם זאת, מחקרים חדשים של [[כינים]] מצביעים על כך שבגדים החלו להיות נפוצים בחברה האנושית לפני כ-70,000 שנה.{{הערה|1=קט ארני, [http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/3142488.stm מאמר] באתר BBC News (אנגלית)}} ישנם אנתרופולוגים הסבורים כי ה[[הומו הביליס]] ואף ה[[הומו ארקטוס]] השתמשו בעורות בעלי חיים לשם הגנה, ולפיכך שורשי הביגוד מגיעים עד למיליון שנה לפני ימינו.{{הערה|1=ג'ו סניד, [http://www.mines.edu/fs_home/jsneed/courses/LISS.380-83/LISS.380/syllabus/week.1/session.2/erectus/index.shtml מאמר] באתר בית הספר למכרות, קולורדו}} לא ידוע מתי טעמי צניעות החלו להשפיע על מנהגי הלבוש האנושיים. ספר [[בראשית]] מתאר שינוי זה שעבר על [[אדם וחוה]] ב[[גן עדן]] כתוצאה של האכילה מ[[עץ הדעת]]: {{ציטוטון|וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת|{{תנ"ך|בראשית|ג|ז|קצר=כן}}}}.
 
ב[[יוון העתיקה]] התקיים אידיאל של גוף האדם החטוב והעירום, והיה פופולרי בעיקר בקרב ספורטאים. בתחרויות [[ספורט]] התחרו המתמודדים בעירום מלא ובענפים מסוימים כגון [[היאבקות (ספורט)|היאבקות חופשית]] משוחים בשמן כדי להגן על גופם מפגיעות ולהקשות את אחיזת היריב בגוף. במרבית התחרויות הצפייה והשתתפות של נשים הייתה אסורה והעירום נתפס בעיקר לצרכים פרקטיים והאדרת חוסנו הגופני של המתמודד. עירום נשי שנחשב מיני, היה נפוץ בעיקר בדמויות של אלות אך אינו נחשב כ[[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] וציורים המתארים מעשים מיניים ו[[יחסי מין]] בין גברים לנשים או קטינים ומבוגרים היו מקובלים.
 
[[רומא העתיקה]] ירשה חלק מהתרבות היוונית העתיקה, אך היה לה יחס שונה לעירום. עירום פומבי נחשב ראוי רק במקומות מסוימים כגון [[בית מרחץ|בתי מרחץ]], שבמקור יועדו לשני המינים. בתחרויות [[גלדיאטור]]ים שהתפתחו בתרבות הרומית הלוחמים היו חמושים בכלי נשק ובמגנים, אך עירומים לחלוטין או באופן חלקי. כשה[[נצרות]] החלה להתפשט ב[[המאה הרביעית|מאה הרביעית]], תחרויות הגלדיאטורים נעלמו והרומים החלו לראות בעירום חטא.
שורה 17:
[[קובץ:C W Eckersberg 1841 - Kvinde foran et spejl.jpg|ממוזער|"טואלט בוקר", ציור משנת 1837, [[קריסטופר ויליאם אקסברג]]]]
 
ברוב החברות כיום, הסרת בגדים בציבור שלא במקום המיועד לכך (כמלתחות, מקלחות, חוף נודיסטי וכו') עשויה להיחשב למעשה פוגעני וכ[[הטרדה מינית]]. ככלל, עירום במחיצת זרים בני אותו המין מקובל יותר מעירום במחיצת בני שני המינים ביחד. מסיבה זו, קיימים במקומות שונים [[חדר הלבשה|חדרי הלבשה]], [[בית שימוש|בתי שימוש]] ו[[מקלחת משותפת|מקלחות משותפות]] נפרדים לנשים ולגברים. עם זאת, במדינות אירופיות כמו [[גרמניה]], [[פינלנד]] ו[[הולנד]] קיימים [[בית מרחץ|בתי מרחץ]], סאונות רבים בהם נשים וגברים מתקלחים ביחד ושהייה בהם עם בני אותו המין בעירום נחשבת שגרתית.
 
[[טופלס|חשיפת שדיים]] מקובלת בחלק מארצות המערב במקרים מסוימים, למשל בשעת רחצה בים או בשעת [[שיזוף]]. עם זאת, במדינות רבות, בהן [[ארצות הברית]], חשיפת אישה את פטמותיה בציבור היא מעשה אינו מקובל חברתית ואף פלילי. [[הנקה]] בפומבי עשויה לזכות ליחס סלחני יותר מכיוון שבמקרה זה חשיפת ה[[שד (איבר)|שד]] משמשת למטרה ברורה ונחוצה, אך עדיין יש הרואים אותה כבעייתית. ישנם אנשים וקבוצות הפועלים למען שינוי החוק ויחס החברה לחשיפת שדיים. קבוצות אלה רוצות בהקלת ההנקה לאם ולתינוק, או טוענות כי איסור חשיפת פטמות הנשים פוגע ב[[שוויון זכויות|שוויון הזכויות]] בין המינים.
 
ישנם אנשים הנהנים מ[[עירום פומבי]] בהקשר לא-מיני, אשר נקשר עם חופש וטבעיות. [[נודיזם|נודיסטים]], למשל, נוהגים לבלות בחופים, בריכות שחייה, מועדונים או אתרים אחרים המיועדים לכך. במקומות כאלה נהוג [[קוד לבוש]] שונה מהמקובל, שעשוי להתיר את חשיפת כל הגוף או לחייב אותו.
בחלקים נרחבים באפריקה ובאזורים מסוימים באוקיינוס ההודי, השדיים הנשיים אינם נתפסים כאיבר ארוטי גרידא ונשים נוהגות להסתובב עם פלג עליון חשוף בדומה לגברים. ברוב מדינות אירופה, שיזוף עם [[חזה חשוף]] נחשב למקובל, בעוד חשיפת אזור החלציים אסורה, כאשר שיזוף ורחצה בעירום מלא מוגבלים לאזורים ייעודיים.
 
ישנם אנשים הנהנים מ[[עירום פומבי]] בהקשר לא-מיני, אשר נקשר עם חופש וטבעיות. [[נודיזם|נודיסטים]], למשל, נוהגים לבלות בחופים, בריכות שחייה, מועדונים או אתרים אחרים המיועדים לכך. במקומות כאלה נהוג [[קוד לבוש]] שונה מהמקובל, שעשוי להתיר את חשיפת כל הגוף או לחייב אותו.
 
מכיוון שהפשטה עשויה להיתפס כמעשה משפיל, במקרים מסוימים עירום משמש כ[[ענישה גופנית]]. מקרה מפורסם של ענישה כזו הוא פרשת ההתעללויות ב[[כלא אבו גרייב]] שהתרחשה במהלך [[מלחמת עיראק]]. בנוסף ל[[עינויים]] הפיזיים הקשים שנגרמו לאסירים בכלא על ידי חיילי [[צבא ארצות הברית]], האסירים הופשטו וצולמו על ידי החיילים.
שורה 41 ⟵ 39:
באסלאם האזור שיש להצניע בגוף נקרא "עורה" והוא מוזכר ב[[הקוראן|קוראן]] ומתואר ביתר פירוט ב[[חדית']]. אצל גברים אזור זה הוא מה[[טבור]] ועד ל[[ברך|ברכיים]]. אצל נשים העורה כוללת לפי אחת הפרשנויות את כל הגוף מלבד [[כף יד|כפות הידיים]] וה[[פנים]]. לפי פרשנות אחרת העורה של הנשים כוללת רק את ה[[צוואר]], ה[[בית החזה|חזה]], ה[[גב]], ה[[שער הערווה|ערווה]] וה[[ירכיים]].
 
ברחבי אפריקה מסורות לבוש שונות קיימות בעידן הפוסט-קולוניאלי. בעוד קיימים שבטים כמו שבטי ה[[סורמה]] ב[[אתיופיה]] וב[[סודאן]] שבהם גברים ונשים מתהלכים בעירום מלא, בני ה[[בנטו (עמים)|בנטו]] בדרך כלל נמנעים לחלוטין מכל צורת עירום פומבי.
 
==באמנות==
[[קובץ:Manet, Edouard - Le Déjeuner sur l'Herbe (The Picnic) (1).jpg|250px|ממוזער|שמאל|"[[ארוחת בוקר על הדשא]]" מאת [[אדואר מאנה]]]]
{{ערך מורחב|עירום (אמנות)}}
 
[[קובץ:Naked in red 2, Jacob Chayat.gif|ממוזער|יצירתו של הצייר [[יעקב חייט]], ערומה באדום]]
במהלך ההיסטוריה, הצגת עירום ביצירות [[אמנות]] התאימה לרוב למוסכמות החברה לגבי עירום פומבי. בד בבד, תרבויות מסוימות היו סלחניות יותר כלפי עירום באמנות מאשר כלפי עירום ממשי. לעיתים, כשיחס החברה כלפי עירום השתנה, הדבר הוביל למחלוקת על יצירות שכבר לא התאימו לסטנדרטים החברתיים. כך, למשל, בחלק מהיצירות מתקופת ה[[רנסאנס]] הולבשו הדמויות העירומות. נושא נוסף ששנוי במחלוקת לעיתים הוא הצגת ילדים עירומים ביצירות אמנות. מתנגדים לכך טוענים כי זו צורה של [[פורנוגרפיית ילדים]] וכי הילדים המוצגים ביצירות עשויים לחוות נזק פסיכולוגי במהלך יצירתן או לאחר מכן.
 
שורה 52 ⟵ 50:
 
==באמצעי התקשורת==
מידת ההצגה של עירום היא חלק מהמדיניות של כל אמצעי תקשורת, החל באלה הנמנעים כליל מהצגת עירום וכלה באלה שהצגת עירום הוא מרכיב מהותי שלהם. בתווך נמצאים [[אמצעי תקשורת]] המציגים עירום חלקי, ומצנזרים הצגה של [[פטמה]] נשית או של אזור ה[[פות]]. מדיניות זו משתנה לעיתים במשך השנים. כתב העת "[[פלייבוי]]", שתצלומי עירום הם מרכיב בולט שלו, נמנע בשנותיו הראשונות מלהציג את אזור הפות, אך שינה מדיניות זו בתחילת [[שנות ה-70]]. ב[[שנות ה-60]] נמנעה חשיפת ה[[טבור]] של השחקנית [[ברברה עדן]] בסדרת הטלוויזיה "[[אני חולם על ג'יני]]", מגבלה שמאז נעלמה במרבית ערוצי הטלוויזיה. יש להבדיל זאת מה[[חוק]]ים והמדיניות הנוגעים לתכנים של [[פורנוגרפיה]], שם יש החמרות קשות הרבה יותר ובכללן הגבלת צריכתם בגילאים צעירים.
 
==קישורים חיצוניים==