מיתוסים של מבול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 241:
טוק קוק."'''{{ש}}
 
תרגום השורות השלישית והרביעית הוא: "אח ואחות, חבקו זה את זההתחבקו". השורות האחרות הן חיקוי של קריאת הציפור{{הערה|Lindell, Kristina, Jan-Öjvind Swahn, and Damrong Tayanin. The Flood: Three Northern Kammu Versions of the Story of the Creation. Munksgaard, 1976.|כיוון=שמאל}}.
]]
באופן טיפוסי, הניצול או הניצולים שורדים בזכות עצה מחית בר רגילה, כמו חולדת חזרן, צב, או ציפור, שדבר האסון הממשמש ובא הגיע לידיעתה באופן כלשהו, והיא מזהירה אח ואחות כגמול על חסד שעשו איתה קודם לכן. במיעוט של הסיפורים יש אלים הבוחרים באח ובאחות, ובמיתוס של העם ה[[תאילנד|תאי]], ה[[גאוטמה הבודהה|בודהה]] בעצמו מזהיר אותם. בהתאם לעצה שקיבלו, עשויים הניצולים להימלט לפסגת הר גבוה המוכר בסביבה בה מסופר הסיפור. אך בדרך כלל הם צפים על מי המבול בעזרת מיטה, תוף, ספינה, גזע עץ חלול, או דלעת, ולבסוף הם עוגנים בראש הר, בצמרת [[עץ בניאן]], עץ [[זית]] או [[חזרן|קנה חזרן]] גבוהים, או בפשטות על האדמה. ואולם הדלעת היא אמצעי המילוט הנפוץ ביותר בסיפורים אלו. דלעת קדושה ענקית היא סמל פוריות נפוץ מאוד בסיפורי בריאה, בחגים ובטקסי דת בצפון הודו-סין, בסין הדרום-מזרחית וב[[הודו]] הצפונית-מזרחית{{הערה|שם=ואן}}.