מצור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תבנית:בריטניקה בערכים כאשר היא רק דף הפניה. ראו שיחת תבנית:בריטניקה (תג)
מ קישורים פנימיים
שורה 71:
 
[[קובץ:Vista general de Masada.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מבט על [[מצדה]] מצפון. בצד ימין ניתן להבחין בשרידי מחנה רומאי (צורת ריבוע) וב[[סוללת מצור]] ששימשה את הרומאים לכיבוש ההר.]]
מצור ידוע נוסף התרחש בעת דיכוי [[המרד הגדול]]: [[המצור על [[מצדה]] בשנת [[74]] בו בנו הרומאים סוללת עפר בגובה של כ-100 מטרים על מנת לכבוש את פסגת ההר המבוצרת בה החזיקו הקנאים היהודיים עוד ידוע הוא המצור על [[יודפת (יישוב עתיק)|יודפת]].
 
באותה תקופה השיטה האוניברסלית להתגוננות מפני מצור הייתה השימוש ב'''[[ביצורים]]''', בייחוד ב[[חומה|חומות]] וב[[חפיר|תעלות]] בגיבוי ביצורים טבעיים. אספקה של מזון ומים בכמות מספקת הייתה הכרחית כדי להתגבר על השיטה הפשוטה ביותר של מצור: [[כיתור]] ו[[רעב|הרעבה]]. בזמן מצור, הכוח הצר היה בונה סוללות עפר סביב היעד הנצור, על מנת למנוע הגעתם של אספקה ותגבורת אליו. ההרעבה הייתה אמצעי יעיל ואכזרי לשבירת התנגדותם של המגנים, שלעיתים נאלצו להידרדר עד כדי [[קניבליזם|אכילת אדם]] כדי להיאבק ברעב העצום שהישרו הצרים. [[מגילת איכה]] המקראית, המתייחסת לאירועי המצור על ירושלים בסוף ימי [[בית המקדש הראשון]] מספרת כך: "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן / הָיוּ לְבָרוֹת לָמוֹ (היו להן למאכל) בְּשֶׁבֶר בַּת עַמִּי" (איכה ד' י').