משבר תקופת הברונזה המאוחרת – הבדלי גרסאות

ה[[היסטוריה צבאית|היסטוריון הצבאי]] האמריקאי רוברט דרוס הציע שגורם חשוב למשבר הייתה מהפכה ב[[אמצעי לחימה]] וב[[טקטיקה|טקטיקות]] ליישומם{{הערה|שם=דרוס93|Drews, Robert. '''The end of the Bronze Age: changes in warfare and the catastrophe ca. 1200 BC'''. Princeton University Press, 1993.‏}}. לדעתו, עוצמת האימפריות והארמונות המיקנים במהלך תקופת הברונזה המאוחרת התבססה על [[מרכבה (רכב)#לוחמת מרכבות|מרכבות קרב]] הרתומות לסוסים, מאויישות ב[[אריסטוקרטיה]] של לוחמי עילית המוגנים ב[[שריון גוף]] ומפעילים [[קשת מורכבת|קשתות מורכבות]] ארוכות טווח. אפילו מספר קטן יחסית של מרכבות קרב היו מסוגלות לנצל את מהירותן בכדי לשמור על כל טווח רצוי מיחידות אוייב גדולות של [[חיל רגלים|חיילים רגלים]], ולתקוף אותן תוך סכנה מזערית לעצמן. מקובל במחקר כי יחידות גדולות של מרכבות קרב משני הצדדים מילאו תפקיד מפתח בכמה קרבות מרכזיים במהלך תקופת הברונזה המאוחרת, כמו [[קרב מגידו (המאה ה-15 לפנה"ס)|קרב מגידו]] ו[[קרב קדש]]. אך בעוד שהיו להן יתרונות מכריעים בניידות, בעוצמת אש ובשרידות, מרכבות הקרב היו גם יקרות לבנייה, ציוד, אימון הסוסים ואחזקתם. לפיכך הן הקנו יתרון צבאי מכריע לצבאות האימפריות העשירות, שרק הם יכלו להרשות לעצמן השקעה כזו.

דרוס סבר שגויי הים, ועמים אחרים בתקופת המשבר, הכניסו לשימוש כלי-נשק ומיגון משופרים אך זולים וקלים לייצור, כמו [[כידון|חניתות הטלה]], [[חרב]]ות, [[מגן|מגינים]] ושריונות גוף מטיפוסים חדשים שהופיעו לראשונה בתקופה זו. הם ניצלו כלי נשק כאלו בטקטיקות להצפת שדה הקרב בהמוני חיילים רגלים, שניטרלו את יתרון המרכבות. לדעת דרוס, גויי הים לא נלחמו ביחידות צפופות וסדורות, אלא ב[[נחילים]] {{אנג|Swarming (military)}} של רצים מהירים, שהיו מסוגלים להטיל חניתות תוך כדי ריצה, להקיף את המרכבות וללכוד אותן בעזרת פגיעה בסוסיהן. כאשר הפך יתרון המרכבות לחסרון, הנזק הצבאי והכלכלי מאובדנן בשדה הקרב גרם לקריסת האימפריות{{הערה|שם=דרוס93}}.

הצעתו של דרוס שאבה השראה מתיאור מלחמת רעמסס השלישי נגד גויי הים בתבליטי מדינת האבו: בעוד שהתיאורים המצריים של קרב מגידו וקרב קדש הציגו את פרעה ולוחמיו במרכבות קרב דוהרות, תבליטי מדינת האבו מתארים אותם כחיילים רגלים, כאשר מרכבת הקרב המלכותית עם סוסיה וסייסיה מוצגת כשהיא מוחזקת בלתי-מאויישת בקו האחורי. עוד שאב דרוס השראה מתיאורי עליונותם של חיילים רגלים ב[[איליאדה]], ונחיתותן של מרכבות הקרב בתאורים המקראיים של [[יציאת מצרים]] ו[[מלחמת סיסרא]]{{הערה|שם=דרוס93}}.