האגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מ קישור פנימי
שורה 9:
האגודה עומדת בקשר עם ארגונים דומים בעולם ומנהלת ספריית החלפה של כתבי עת ופרסומים אחרים העוסקים בתולדות ארץ ישראל. [[ספרייה]] זו עומדת לרשות חברי האגודה.
 
האגודה נוסדה ב-[[28 בספטמבר]] [[1877]] ביזמתם של [[קרל צימרמן]] מ[[בזל]], [[אלברט סוקיןסוצין]] מ[[טיבינגן]] ו[[אמיל פרידריך קאוצשקאוטש]] מ[[בזל]]. מספר החברים גדל במהרה, משום שהאגודה הייתה הגוף הראשון במרחב הדובר גרמנית שהקדיש עצמו לחקר ארץ ישראל, וקיבל חברים ללא שום סייג פוליטי או דתי. התפתחותה המהירה של האגודה אפשרה לה לממן ולקדם פרויקטים שונים בארץ ישראל, חפירותיו של [[הרמן גותה]] ב[[עיר דוד]] וחפירות ב[[תל מגידו]] על ידי [[גוטליב שומאכר]] ו[[קרל וטצינגר]].
כתוצאה מ[[מלחמת העולם השנייה]], נחרבו ב[[לייפציג]] ב-[[4 בדצמבר]] [[1943]] ספריית האגודה וכן אוספים אתנולוגיים וארכאולוגיים שנאספו בארץ ישראל. גיליון 67 של כתב העת של האגודה ראה אור בתנאים קשים בשנים 1944/5, ואז חדל כתב העת להתפרסם. בשנת 1949 פורקה האגודה, עד לייסודה מחדש ב-31 ביולי 1952. פרסום כתב העת חודש באופן סדיר בשנת 1953. פעילות האגודה לבשה עתה אופי בינלאומי יותר, ובכתב העת התחילו להתפרסם גם פרסומים באנגלית ובצרפתית, ומספר החברים באגודה מחוץ לגרמניה גדל אף הוא.