זריעה מוקדמת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erel Segal (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Erel Segal (שיחה | תרומות)
שורה 2:
 
== בהלכה ==
בזמן שבית-המקדש היה קיים, היה אסור לעשות כל מלאכה בשדה כבר שלושים יום לפני ראש השנה של השנה השביעית. חכמי המשנה אף החמירו ואסרו לעבוד בשדה החל מחג השבועות (במטעים) או חג הפסח (בשדות תבואה). איסור זה נקרא [[תוספת שביעית]]. כאמור, האיסור חל רק בזמן שבית המקדש קיים, אבל {{ציטוטון|בזמן שאין מקדש - מותרין בעבודת הארץ עד ראש השנה, כדין תורה}}.{{הערה|{{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ג א}}, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ג ט}}}} רוב הפוסקים למדו מכאן, שבימינו אכן מותר לזרוע עד ראש השנה השביעית, למרות שהזרעים ייקלטו וינבטו בשנה השביעית עצמה.{{הערה|[[חזון איש]] יז כה, [[מנחת חינוך]] שכו.}} אמנם יש שהחמירו וכתבו שמותר לזרוע רק אם הנביטה תהיה לפני השביעית.{{הערה|[[אגלי טל]] זורע ח ב, [[שבת הארץ]] ג יא, מעדני ארץ שביעית קובץ הערות ח ד}}
 
{{בעבודה}}
 
== נטיעה מוקדמת ==
לעומת הזריעה המוקדמת, שהותרה עד ראש השנה, ''[[נטיעה]]'' מוקדמת הותרה רק עד ט"ו באב בשנה השישית: {{ציטוטון|אף בזמן הזה, אין נוטעין אילנות, ואין מרכיבין, ואין מבריכין ערב שביעית, אלא כדי שתקלוט הנטיעה ותשהה אחר הקליטה שלושים יום קודם ראש השנה של שביעית. וסתם קליטה - שתי שבתות. ודבר זה אסור לעולם מפני מראית העין, שמא יאמר הרואה "בשביעית נטעו".}} {{הערה|{{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ג יא}}}}
 
== הערות ==