הבדלים בין גרסאות בדף "זריעה מוקדמת"

נוספו 11 בתים ,  לפני 6 חודשים
החלפות (, על ידי, {{הערות שוליים}}), החלפה (אף על פי ש)
(החלפות (, על ידי, {{הערות שוליים}}), החלפה (אף על פי ש))
 
== סוגיות הלכתיות ==
 
=== תוספת שביעית ===
בזמן שבית-המקדש היה קיים, היה אסור לעשות כל מלאכה בשדה כבר שלושים יום לפני ראש השנה של השנה השביעית. חכמי המשנה אף החמירו ואסרו לעבוד בשדה החל מחג השבועות (במטעים) או חג הפסח (בשדות תבואה). איסור זה נקרא [[תוספת שביעית]]. כאמור, האיסור חל רק בזמן שבית המקדש קיים, אבל {{ציטוטון|בזמן שאין מקדש - מותרין בעבודת הארץ עד ראש השנה, כדין תורה}}.{{הערה|{{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ג א}}, {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ג ט}}}} רוב הפוסקים למדו מכאן, שבימינו אכן מותר לזרוע עד ראש השנה השביעית, למרותאף על פי שהזרעים ייקלטו וינבטו בשנה השביעית עצמה.{{הערה|[[חזון איש]] יז כה, [[מנחת חינוך]] שכו.}} אמנם יש שהחמירו וכתבו שמותר לזרוע רק אם הקליטה והנביטה תהיה לפני השביעית.{{הערה|[[אגלי טל]] זורע ח ב, [[שבת הארץ]] ג יא, מעדני ארץ שביעית קובץ הערות ח ד}}
 
=== איסור ספיחין ===
[[איסור ספיחין]] הוא איסור שגזרו חכמי המשנה על אכילת תבואה הגדלה מאליה בשנה השביעית. מטרת האיסור היא שלא יהיה תמריץ לאנשים לזרוע בסתר בשביעית, ולומר שהתבואה צמחה מאליה. הפוסקים דנו בשאלה האם איסור זה חל גם על תבואה שנזרעה בזריעה מוקדמת.{{הערה|שם=וייטמן}}<sup>118--120</sup> הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] קבע, שבשדה גדול ומסודר יש להקל באיסור ספיחין, שכן בשדה כזה אין כל אפשרות לזרוע בסתר ולומר שהתבואה צמחה מאליה.{{הערה|התכתבות עם הרב אהרונסון בסוף ספרו "מעדני ארץ"}} לפי פסק זה, ניתן לזרוע בשנה השישית בשדות גדולים, ולהשתמש ביבול הגדל בהם בשנה השביעית.
 
=== השימוש ביבול ===
היבול הגדל בשנה השביעית הוא הפקר, גם אם נזרע בשנה השישית. לפיכך, זריעה מוקדמת בדרך-כלל משתלבת עם [[אוצר בית דין]]. בהסדר זה, בית הדין שוכר את השדה מהחקלאי עוד בשנה השישית, זורע בזריעה מוקדמת ע"ח תקציב בית הדין, וכן מעביר את היבול לצרכנים תמורת השתתפות בהוצאות. הדבר מותר רק ביבולים שיש עניין ציבורי לספק בשמיטה (כגון יבולים שקשה או יקר לייבא).{{הערה|שם=וייטמן}}<sup>123--122</sup>
 
== סוגיות חקלאיות ==
מבחינה חקלאית, זריעה מוקדמת עלולה לסכן את היבול אם ישנם גשמים מוקדמים חזקים (באוקטובר), שכן גשמים מוקדמים גורמים לנביטה מוקדמת של הזרעים. בנביטה מוקדמת ישנם כמה סיכונים:{{הערה|שם=וייטמן}}<sup>315--314</sup>
 
* הנבטים חשופים זמן רב יותר למזיקי קרקע.
* אם הגשמים מפסיקים לזמן ממושך בנובמבר - הנבטים עלולים להתייבש ולקמול.
* אם הגשמים לא מפסיקים וישנה תקופה חמה בדצמבר, עלולה להיות [[השתבלות]] מוקדמת, דבר הפוגע בכמות היבול.
 
ההסתברות לתרחישים אלה אינה גדולה, וניתן להקטין אותה על- ידי בחירת זני זרעים מתאימים. יישובים שהשתמשו בזריעה מוקדמת ([[יסודות (מושב)|יסודות]], [[שעלבים]], [[קוממיות]] ואחרים) מעידים שברוב המקרים נתקבלו יבולים כמעט מלאים, והרווחיות מגידולי החורף לא נפגעה. בנוסף, [[הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות|הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות (קנ"ט)]] מציעה מסלול ביטוח מיוחד לזריעה מוקדמת.{{הערה|https://www.kanat.co.il/uploaded_files/documents/falcha_4_u1046.pdf}}
 
== נטיעה מוקדמת ==
לעומת הזריעה המוקדמת, שהותרה עד ראש השנה, ''[[נטיעה]]'' מוקדמת הותרה רק עד ט"ו באב בשנה השישית: {{ציטוטון|אף בזמן הזה, אין נוטעין אילנות, ואין מרכיבין, ואין מבריכין ערב שביעית, אלא כדי שתקלוט הנטיעה ותשהה אחר הקליטה שלושים יום קודם ראש השנה של שביעית. וסתם קליטה - שתי שבתות. ודבר זה אסור לעולם מפני מראית העין, שמא יאמר הרואה "בשביעית נטעו".}} {{הערה|{{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות שמיטה ויובל ג יא}}}}
 
== הערות ==
{{הערות שוליים}}
<references />
[[קטגוריה:פעולות חקלאיות]]
[[קטגוריה:פתרונות הלכתיים]]