מבצע יפתח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מאד-מאוד (דרך WP:JWB)
שורה 17:
:{{הפניה לערך מורחב|מצודת כ"ח}}
מצבו של הגליל העליון המזרחי בתחילת מלחמת העצמאות היה קשה. באזור זה, שבין ג'יב יוסוף ([[עמיעד]]) ל[[מטולה]], היו כמה עשרות קיבוצים ומושבים, ובהם כמה אלפי תושבים. כן היו בו כמה מושבות קטנות, כמו מטולה, [[ראש פינה]] ו[[יסוד המעלה]], וכמה היאחזויות. בנוסף, בעיר הגדולה באזור, [[צפת]], ישבו כ-1,500 יהודים בקרב כ-10,000 ערבים. משם ועד מערבו של הגליל: [[חניתה]], [[יחיעם]] ו[[אילון]], לא היו יהודים כלל. הכביש היחיד לאזור עבר דרך [[טבריה]]-ראש פינה, ואף הוא לא היה בטוח למעבר. בין היישובים היהודיים היו מנומרים עשרות כפרים ערביים, וכך, לא היו יכולים כוחות 'ההגנה' במקום ליצור חזית רציפה כלשהי. למעשה, כל כולו של האזור היה בטווח ונתון לאיום של [[נשק קל]] מצד הערבים. בתחילת 1948 הצטרף אל הערבים המקומיים גדוד הירמוכ השני של [[צבא ההצלה]] הסדיר למחצה. מספרם של מגיני היישובים באזור הגיע ל-2,000 בערך. בנוסף לאלה, עוד באוקטובר 1947, פיקוד 'ההגנה' הפנה למקום את הגדוד השלישי של הפלמ"ח. בחודשים הראשונים של 1948 תגבר את הפלמ"ח באותו אזור גדוד 11 של [[חטיבת גולני]].
הבריטים פינו את רובו של הגליל העליון באמצע אפריל 1948. בעת הפינוי נמסרו לערבים משטרת [[נבי יושע]] (כיום [[מצודת כח]]), משטרת [[הר כנען]] ועמדות מפתח בצפת, שמצב הרובע היהודי בה הוחמר מאד, כתוצאה. כדי לחזק את מעמדו של היישוב היהודי בצפת שלח הגדוד השלישי פלוגה למקום, וזו הצטרפה לפלוגת חי"ש מגדוד 11, אשר הייתה במקום עוד קודם לכן. ב-[[15 באפריל]] נערך ניסיון כושל לכבוש את משטרת נבי יושע מיד לאחר פנויה. ב-[[20 באפריל]], ערך הגדוד השלישי ניסיון כושל נוסף לכבוש את משטרת נבי יושע. ב-18 באפריל, בין שני ניסיונות אלה, נכבשה טבריה, ובכך הוקל מאדמאוד הקשר אל הגליל העליון המזרחי.
 
==שלבים ראשונים==