מבצע יפתח – הבדלי גרסאות

:{{הפניה לערך מורחב|מצודת כ"ח}}

מצבו של הגליל העליון המזרחי בתחילת מלחמת העצמאות היה קשה. באזור זה, שבין ג'יב יוסוף ([[עמיעד]]) ל[[מטולה]], היו כמה עשרות קיבוצים ומושבים, ובהם כמה אלפי תושבים. כן היו בו כמה מושבות קטנות, כמו מטולה, [[ראש פינה]] ו[[יסוד המעלה]], וכמה היאחזויות. בנוסף, בעיר הגדולה באזור, [[צפת]], ישבו כ-1,500 יהודים בקרב כ-10,000 ערבים. משם ועד מערבו של הגליל: [[חניתה]], [[יחיעם]] ו[[אילון]], לא היו יהודים כלל. הכביש היחיד לאזור עבר דרך [[טבריה]]-ראש פינה, ואף הוא לא היה בטוח למעבר. בין היישובים היהודיים היו מנומרים עשרות כפרים ערביים, וכך, לא היו יכולים כוחות 'ההגנה' במקום ליצור חזית רציפה כלשהי. למעשה, כל כולו של האזור היה בטווח ונתון לאיום של [[נשק קל]] מצד הערבים. בתחילת 1948 הצטרף אל הערבים המקומיים גדוד הירמוכ השני של [[צבא ההצלה]] הסדיר למחצה. מספרם של מגיני היישובים באזור הגיע ל-2,000 בערך. בנוסף לאלה, עוד באוקטובר 1947, פיקוד 'ההגנה' הפנה למקום את הגדוד השלישי של הפלמ"ח. בחודשים הראשונים של 1948 תגבר את הפלמ"ח באותו אזור גדוד 11 של [[חטיבת גולני]].

 

==שלבים ראשונים==