הבדלים בין גרסאות בדף "מחשבת ישראל"

נוספו 90 בתים ,  לפני 5 חודשים
אין תקציר עריכה
 
המונח '''מחשבת ישראל''' נטבע על ידי פרופ' [[אליעזר שביד]] ומורה מצפון הארץ{{הבהרה|סיבה=מה שמה או שמו?}}, שיזמו שינוי רעיוני ומקצועי מקיף, שבמסגרתו אוחדו ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] "החוג ל[[פילוסופיה יהודית]] ו[[קבלה]]" ו"החוג לתולדות המחשבה היהודית", והוסיפו לכך גם את "המדור לספרות המחשבה והמוסר" שהיה שייך קודם לכן לחוג ל[[ספרות עברית]]. ביסוד שינוי זה עמדה ההכרה בצורך לחקור במכלול המחשבה היהודית מן [[המקרא]] ועד ימינו, בבחינת רצף (לעיתים שבור) אחד. הכרה זו מומשה רק בחלקה ומחשבת המקרא מעולם לא נכללה רשמית בתחומי עיסוקו של חוג זה. מאז הוקמו באוניברסיטאות נוספות חוגים בשם זה, או שתכני ההוראה באקדמיה מוגדרים בשימוש במונח.
 
ה[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]] [[מדרשית נעם]] הייתה הראשונה ללמד מחשבת ישראל בצורה שיטתית, על-פי [[תוכנית לימודים]] שיצר הרב [[שאול ישראלי]].{{הערה|1=כמבואר בספרו: '''פרקים במחשבת ישראל''' - לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות}} היום,בעקבות רובהספר הישיבותשהוציא התיכוניותלאחר מלמדותמכן ("פרקים במחשבת תחוםישראל") זה,- ו[[משרד החינוך]] מכירהכיר בובתחום כמקצוע שאפשר להיבחן בו ל[[תעודת בגרות]] כחלופה ל[[ספרות]]. וכיום רוב הישיבות התיכוניות מלמדות זאת.
 
ב[[ישיבה גבוהה|ישיבות הגבוהות]] בזרם ה[[ציונות דתית|ציוני דתי]] מקובל ללמוד מחשבת ישראל ולרוב קוראים ללימוד זה לימוד אמונה. הלימוד כולל לימוד ספרי פילוסופיה יהודית כגון [[הכוזרי]] ו[[חובות הלבבות]], לימוד ספרי ה[[מהר"ל]] ו[[כתבי הרב קוק]]. ההכנסה של תחום לימוד זה לתוכנית הלימוד בישיבה נעשתה על ידי [[הרב קוק]] כשהקים את ישיבת [[מרכז הרב]].
4,992

עריכות