קנוניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
{{ציטוטון|וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר, הערב לאישה בכתובתה, והיה בעלה מגרשה, ידירנה הנאה, שמא יעשו קנוניה על נכסיו של זה, ויחזיר את אשתו}}{{הערה|{{משנה|בבא בתרא|י|ז}}}}.
 
'''הסבר המקרה''': אדם קיבל על עצמו להיות [[ערבות (משפט עברי)|ערב]] לתשלום דמי [[כתובה]] לאשה, אם בזמן [[גירושים|גירושיה]] לא יהיו כספים בידי הבעל כדי לשלם בעצמו.
 
'''קביעת המשנה''': הערב לא ישלם את דמי הכתובה, טרם שהבעל יידור [[נדר (יהדות)|נדר]], שמכאן ולהבא, אין האישה יכולה ליהנות ממנו, כלומר: אם יינשאו שנית, האישה לא תוכל ליהנות (להפיק תועלת) מכספי הכתובה.
 
קביעה זו של המשנה באה כדי למנוע מהבעל והאישה לעשות קנוניה כנגד הערב, בכך שיביימו את גירושיהם, יקבלו מהערב את כספי הכתובה על פי התחייבותו בכתב הערבות ואז יתחתנו שוב לאחר שכבר נהנו מכספי הערב.