שלום שכנא ילין – הבדלי גרסאות

רבי שלום שכנא נולד בשנת [[1790]] ([[ה'תק"ן]]) לאביו רבי נפתלי ילין, נצר למשפחת רבנים. הוא התגורר בעיירה [[סקידל]] בפלך [[גרודנה|הורודנה]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]], ונישא לחיה שרה מלכה{{הערה|שמה משוער לפי שם נכדתה, ראו: זיסקינד, ‏'''רבי אריה ליב יעלין וחיבורו "יפה עינייםעינים": תולדות חייו ומפעלו התורני-הספרותי''', [[הוצאת ראובן מס]], ירושלים תשל"ג.}}, בתו של רבי שלום מ[[אוסטרהא]]. היא ילדה לו את בנו אריה ליב, ונפטרה בשנת [[1833]], כשאריה ליב היה בן 13. אחרי פטירתה נשא רבי שלום שכנא לאישה את אחותה, דובקה.

בניגוד למקורות לפיהם רבי שלום שכנא אכן הגיע לחלב{{הערה|ראו למשל: ‫רבקה זיסקינד, ‏'''רבי אריה ליב יעלין וחיבורו "יפה עינים": תולדות חייו ומפעלו התורני-הספרותי''', [[הוצאת ראובן מס]], ירושלים תשל"ג, עמ' 17; הרב דוד יצחקי והרב יעקב יששכר טשינגל, בן אשר והתנ"ך של רבי שלום שכנא ילין (א), '''צפונות''' ח', תמוז תש"ן, עמוד ס"ז; הרב ראובן דב דסלר, '''שנות דור ודור''', ירושלים תש"ס, חלק ב' עמ' ר'; ועוד.}}, סבור החוקר [[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]] טען כי בפועל תוכניתו של רבי שלום שכנא לנסוע לחלב לא התממשה מעולם, וכל ההעתקות מה"כתר" שעל התנ"ך שלו הן מעשה ידיו של חתנו, ר' משה יהושע קמחי{{הערה|יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא], מהדורה מקוונת באתר "דעת", מתוך ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, עמוד 318. עופר מתבסס בדבריו אלו על דבריו של [[יצחק יעקב ילין]], '''אבותינו: פרקי היסטוריה והווי''', הוצאת [[מוסד הרב קוק]], ירושלים [[1966]], עמ' שס"ב.}}.

רק לאחר שנים רבות, בשנת [[ה'תשמ"ז]] ([[1987]]), התגלה באורח פלא עותק תנ"ך כמעט-שלם של התנ"ך האבוד עם רשימותיו של ר' שלום שכנא ילין{{הערה|{{הארץ|דפנה לוי|אוצר בעליית הגג|1.728528|23 באוגוסט 2001}}.}}. תנ"ך זה שהה שנים רבות בעליית גג ביתו של נכדו, [[יצחק יעקב ילין]], מבלי שזה ידע, בשכונת [[קריית משה]] בירושלים, וכמעט הועבר ל[[גניזה]] כאשר עמד הבית להיהרס. הוא ניצל ברגע האחרון על ידי [[שמואל לורנץ]], באותה עת תלמיד [[ישיבת הר עציון]] ולימים [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת נחלים|נחלים]], שהעבירו לידי החוקר [[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]]{{הערה|יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא], מהדורה מקוונת באתר "דעת", מתוך ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, עמוד 295 ואילך.}}{{הערה|מתיה קם, [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3279 העתקי כתר ארם צובה], באתר מקראנט.}}{{הערה|1=מרדכי ברויאר, [http://web.archive.org/20120118100804/www.herzog.ac.il/index.php?option=com_content&task=view&id=739&Itemid=20 מקראות שיש להם הכרע], '''[[מגדים (כתב עת)|מגדים]]''', י', 97–112.}}.

מאז משמשמשמשות הערות התנ"ך של רבי שלום שכנא מקור חשוב לקביעת נוסחו המדויק של ה"כתר": הרב דוד יצחקי והרב יעקב יששכר טשינגל פרסמו לפי תנ"ך זה רשימת פרשיות פתוחות וסתומות{{הערה|הרב דוד יצחקי והרב יעקב יששכר טשינגל, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26679&st=&pgnum=67 בן אשר והתנ"ך של רבי שלום שכנא ילין (א)], צפונות ח', תמוז תש"ן, עמוד ס"ז.}}, ואף מהדורות התנ"ך "[[כתר ירושלים]]" של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] (שיצאה לאור בשנת 2001) ו[[מקראות גדולות הכתר]] של [[אוניברסיטת בר-אילן]] מתבססות בין היתר על התנ"ך של רבי שלום שכנא, וכמותן מהדורות אחרות המבקשות לשחזר את נוסחו המלא של ה"כתר".