השנים החסרות – הבדלי גרסאות

אחת הראיות שתומכות לכאורה במחקר ההיסטורי היא מן המקרא עצמו. בסוף ספר נחמיה (יב י) מוזכרת שושלת של ששה כוהנים גדולים, שכיהנו במהלך התקופה הפרסית. חישוב פשוט מורה ששישה דורות אורכים כמאה וחמישים שנים, מה שמעיד שתקופה זו הייתה ארוכה בהרבה מחמישים השנים שנמנו בסדר עולם. המלבי"ם השיב על ראיה זו, שייתכן שהכוהנים הגדולים היו מבוגרים מאוד וכהנו במשך תקופות קצרות, וחלקם כהנו במקביל זה לזה, כך שניתן להכניס אותם למשך תקופה קצרה. הרב מדן במאמר מבוא למאמרו של ד"ר חיים חפץ, השיב על השאלה באופן זה, אם נקדים ונתחיל למנות את ששת הדורות מאז שכורש הרשה לעם ישראל לבנות את בית המקדש, שמונה עשרה שנה לפני בניין בית המקדש בפועל (בהנחה שכבר אז נתמנה יהושע בן יהוצדק להיות כוהן גדול), נרוויח 18 שנים נוספות. אם נצא מנקודת הנחה שיהושע בן יהוצדק היה בן 45 כאשר הוא נתמנה להיות כוהן גדול, ששת הדורות יתפרסו על פני תקופה של כ-100 שנה, דבר שאיננו מופרך כל עיקר, קושי נוסף מן המקרא על שיטת חז"ל הוא שהפירוש המדרשי ש'ארתחשתא' ו'דריווש' הם אותו אדם - אינו מתאים לפשוטו של מקרא, אולם יש הטוענים{{הבהרה|מיהם?}} שאין בכך קושי, שכן גם לגבי מלכי מצרים, ספר שמות מכנה את כולם בשם פרעה, ולכן אין קושי בכך שכל מלכי פרס כונו 'ארתחשתא' ואילו השם הפרטי הוא 'דריווש'.