אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
מ הסבת קישורים לאתרי חב"ד למבנה החדש של האתרים (תג) תגית: שוחזרה |
||
שורה 94:
המנהג עורר פולמוס בתוך חב"ד ומחוץ לה. חסידים המצדדים במנהג מביאים כמקור את הצעת הרבי ביחס ל[[רבי יוסף יצחק שניאורסון|קודמו]], להניח מכתב בין דפי אחד מספריו ולשלוח אותו אל קברו{{הערה|"לאחר תפלת הבוקר וחזרת ה{{מונחון|דא"ח|דברי חסידות}} - יקרא כל אחד {{מונחון|פ"נ|פדיון נפש - מכתב שנכתב לרבי}} (בחגירת [[גרטל|אבנט]]). אלו שזכו להיכנס ל{{מונחון|יחידות|פגישה אישית עם הרבי}}, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי בו ביום) על מנת לקראותו על [[אוהל הרבי מליובאוויטש|ציון]] שלו". [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig אגרות קודש ח"ד עמ' קמב]}}. הם מצטטים גם את דברי הרבי: "וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסוימת פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל"{{הערה|תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ט [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=326&hilite= ח"א ע' 309]}}; וכן את דברי רבי [[שלום דובער שניאורסון]]: "אם קורה משהו אצל יהודי, בכוחו של כל אחד לפתוח את ספר התניא ולומר: רבי, עזרו לי!"{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2574&CategoryID=791 שיחת השבוע גיליון 989]}}. המתנגדים למנהג טוענים בתגובה שדברים אלו אמורים על כל אחד מספריו, ורק בזמנים ובמקומות שבהם לא הייתה גישה אל האוהל או אל הרבי עצמו; וגם אז אין מקור לכך שמתקבל מענה בין דפי הספר{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=100 מקבלים תשובה, השאלה ממי?], הרב מנחם מנדל קפלן, באתר שטורעם.נט}}.
המתנגדים למנהג בקרב החסידים מציינים שהרבי השאיר בשנותיו האחרונות הנחיות מפורטות להכרעת ספקות ושאלות, כגון התייעצות עם רבנים, התייעצות עם שני רופאים ו"רופא ידיד" במקרים רפואיים ועוד{{הערה|ראו "סודו של הרבי", ד"ר יחיאל הררי, עמודים 271-272}}, וכן מציינים מכתב לחסיד אחר פטירת [[יוסף יצחק שניאורסון|הריי"צ]] שבו כתב ש"אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו" וישלח השאלה לציון חותנו האמור, "הרבי ימצא את הדרך כיצד לענות לו"{{הערה|בתרגום מיידיש, ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm המכתב באתר ספריית חב"ד]}}. לדעתם יש לפעול לפי הוראותיו של הרבי ולא לחדש מנהגים חסרי מקור{{הערה|
היו רבנים מחוץ לחב"ד שכתבו כי היא מנוגדת לדרכה של תורה{{הערה|הרב [[יובל שרלו]] באתר מורשת [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=1417 תשובה בנושא], [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=6710 הבהרה לתשובה הנ"ל]}} או שאין בדבר תועלת ויש לבדוק את הדברים לגופו של עניין (כגון במקרה של שידוך יש לבדוק אם בני הזוג מתאימים, ובמקרה שלא - אין טעם בשימוש ב"אגרות"){{הערה|{{ynet|הרב שמואל סלוטקי|מותר לפתוח אגרות-קודש כדי לדעת אם הזיווג נכון?|3510984|25 בפברואר 2008}}}}. הרב [[מאיר מאזוז]] כתב שניתן לעשות זאת משום שיש בכך כדי להרגיע, כל עוד הכוונה היא להתפלל לקב"ה שישלח את תשובתו דרך הספר{{הערה|[http://www.ykr.org.il/modules/Ask/answer/1108 תשובה הרב מזוז] באתר ישיבת כיסא רחמים}}.
שורה 112:
* {{OCLC}}
* {{יוטיוב|VjY6pjuEX_s|שם=הרצאה של הרב שלום דובער לוין על הדפסת הסדרה}} תשרי תשע"ד
*
* [http://igrot.org.il/מה-זה-אגרות-קודש-תחקיר-של-אמנון-לוי-ערו/ מה זה אגרות קודש], תחקיר של [[אמנון לוי]], ערוץ 10
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77781 מאחורי הקלעים על עריכת האגרות קודש.]
*
;כתיבה באגרות קודש
* [http://www.igrot.com/ igrot.com] - אתר המאפשר כתיבת מכתב באגרות הקודש וקבלת תוצאות אונליין.
|