שיחת ספאם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Typest8 (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
דוד25 (שיחה | תרומות)
←‏חקיקה: הגהה, הרחבה
שורה 20:
ב-1 בדצמבר 2008 נכנס לתוקפו סעיף 30א ל[[חוק התקשורת (בזק ושידורים)]]{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח-2008], ס"ח 2153 מ-1 ביוני 2008}}, המכונה 'חוק הספאם' לפיו "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען".
 
לאחר מכן תיקון החוק דבר פרסומת מוגדר בחוק כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת, וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה", אך אינו כולל [[תעמולת בחירות|תעמולה פוליטית]] והתרמה לצורכי בחירות.
 
תיקון מספר 72 שעבר בכנסת בתאריך 23.5.2018 מרחיב את הגדרת המונח 'דבר פרסומת' וכולל בובחוק גם מסרים שמטרתם לגרום לנמען לחייג למספר המצוין במסרים אלה אם על ידי שיחה אוטמטית או על ידי צנתוקצינתוק, אף אם מטרתו של מבצע השיחה אינו לשכנע את מקבל השיחה לרכוש מוצר או לתרום<ref>[https://law.co.il/media/computer-law/spam_law_amendment9.pdf תיקון 72 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשע"ח 2018.]</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.law.co.il/news/2018/05/26/third-amendment-to-israeli-spam-law/|הכותב=עו"ד טל קפלן, עו"ד טל קפלן|כותרת=ישראל: תיקון לחוק הספאם מרחיב את המונח "דבר פרסומת"|אתר=www.law.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-10-26}}</ref>, (בשונה משאר סוגי [[דואר זבל|דואר הזבל]] האסורים בחוק רק אם הוא מציע לנמען דבר פרסומת). הרחבת החוק אוסרהזו פעולותנועדה אלולמנוע אףאת אםהשימוש מטרתוהרחב הקיים בפעולות של מבצעחיוג השיחהאוטמטי אינווצינתוקים לשכנעשנעשו אתעל מקבלידי השיחהמערכות לרכוששל מוצרשירותי אותוכן לתרום.שונים, מפעילים אלו השתמשו בפרצה בחוק שאינה אוסרת אלא על הודעה שהיא דבר פרסומת כהגדרתה בחוק (בשונהרכישת מוצר או בקשת מ[[דואר זבלתרומה]]) הנשלחורווחיהם במיילנבעו לדוגמהמתמלוגי האסורהקשר בחוקשל רקחברות אםהסלולר<ref>מתוך הואדברי מציעההסבר לנמען[https://www.law.co.il/media/computer-law/spam_law_amendment7.pdf דברלהצעת פרסומת)החוק]</ref>.
 
הרחבת החוק נועדה למנוע את השימוש הרחב הקיים בפעולות של חיוג אוטמטי וצינתוקים שנעשו על ידי מערכות של שירותי תוכן שונים, מפעילים אלו השתמשו בפרצה בחוק שאינה אוסרת אלא על הודעה שהיא דבר פרסומת כהגדרתה בחוק (רכישת מוצר או בקשת [[תרומה]]) ורווחיהם נבעו מתמלוגי הקשר של חברות הסלולר<ref>מתוך דברי ההסבר [https://www.law.co.il/media/computer-law/spam_law_amendment7.pdf להצעת החוק]</ref>.
 
למרות שבחוק הספאם לא נאסר קיום שיחות טלפון על ידי נציג אנושי, במקרה של הטרדה והמשך התקשרויות לאחר בקשת הנמען הדבר מהווה הטרדה ואסור על פי סעיף 30 לחוק התקשורת, במספר פעמים שהוגשה תביעה בגין הטרדה שכזאת פסק בית המשפט פיצויים גבוהים לתובעים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://ktanot.co.il/?p=1585|כותרת=שיחות מכירה טלפוניות - אומנם לא ספאם, אבל הטרדה שמזכה בפיצוי|אתר=תביעות קטנות|תאריך=13 בספטמבר 2017|תאריך_וידוא=2020-09-07}}}}.
שורה 46 ⟵ 44:
== לקריאה נוספת ==
* [http://www.economy.gov.il/Trade/ConsumerProtection/Documents/12.06.2017%20-%20AlTitkashruElai_RIA.docx דו"ח הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, הצעת חוק הגנת הצרכן תשע"ז - 2017]
*<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%9C%D7%9C%D7%90_%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%A2%D7%9F_(%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%90%D7%9D)|כותרת=פיצוי בגין משלוח דברי פרסומת ללא הסכמה של הנמען (חוק הספאם)|אתר=כל-זכות|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-04-02}}</ref>
 
== הערות שוליים ==