נבלה (הלכה) – הבדלי גרסאות

בתורה נאמר: {{ציטוטון|וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה, הנוגע בנבלתה יטמא עד הערב... והנושא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב.|{{תנ"ך|ויקרא|יא|לט|מ|קצר=כן}}}}

התורה מבחינה בין הנוגע, שרק הוא עצמו נטמא ואינו מטמא את בגדיו, לבין הנושא את הנבלה, שטומאתו חמורה יותר, ואף בגדיו נטמאים וטעונים "כיבוס", כלומר, טהרה במקוה.

 

עוד נאמר בתורה: {{ציטוטון|וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר, וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר. ואם לא יכבס, ובשרו לא ירחץ, ונשא עונו.|{{תנ"ך|ויקרא|יז|טו|טז|קצר=כן}}}} בתורה שבעל פה התפרש פסוק זה על נבלת העוף הטהור דווקא, שמטמאת את האוכל אותה, אך לא את הנוגע בה במגע חיצוני. כמו כן מלמדת ההלכה, שרק נבלה מטמאת ואילו טריפה שנשחטה כהלכה אינה מטמאת.

*{{אתר פניני הלכה|קישור=https://ph.yhb.org.il/17-20-01|הרב=אליעזר מלמד|תיאור=הלכות נבילה וטרפה}}

 

[[קטגוריה:שחיטה ביהדות]]

[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]