|
רבי '''אברהם הכהן סקלי''' ([[ה'תקפ"ה]] - [[כסלו]] [[ה'תרל"א]], [[1924]] - [[1870]]) היה [[רב]], [[דיין (הלכה)|דיין]] ו[[פוסק|פוסק הלכה]], רב העיר [[תאזה]] שבמרוקו ומחבר הספרים "ברית כרותה" ו"באר מים חיים".
{{בעבודה|שם=חפץ בחיים}}
== קורות חייו ==
רבי '''אברהם הכהן''' סקלי, נולד לאביו 'ירא אלהים וסר מרע' ר' '''דוד''', בשנת תקפ"ה לערך[1], בעיר פאס. משפחתו היא משפחת כהנים, חכמים וסופרים יושבי על מדין ומורי הוראה בישראל, שהיגרה מדבדו לפאס.
נולד בעיר [[פאס]] בשנת תקפ"ה<ref>על פי השערה. נישא בשנת תר"א, והגיל הממוצע לנישואין בפאס עמד על 15.</ref> לאביו הרב דוד - נצר ל[[משפחת כהן-סקלי|משפחת כהן סקלי]], ודור רביעי לרבי אהרן הכהן סקלי המכונה "עטרת זקנים"<ref name=":0">אשר מופיע בשטרי ה[[כתובה]] של בני המשפחה כראש היחס. ראה ספר '''קיצור הכתובות''' לחכמי פאס, [[ספריית חב"ד]].</ref>.
כמה ענפים שונים מבנימקור משפחת הכהןכהן סקלי היגרוהוא לפאסב"עיר אוהכהנים" שהו[[דבדו]] בה(ולפני תדיר,כן מהםב[[סביליה|סיביליה]] שהיושב[[ספרד]]), חכמיםאך ומהםענפים פחות.שונים משפחתממנה רבינוהיגרו מתייחסתלעיר להחכםפאס השלם,או הכהןשהו הגדולבה מאחיו,באופן עטרת זקניםתדיר, רביוהבולט '''אהרןשבהם הכהן'''היה זלה"ה.הענף משפחההמשתייך זולבני היאמשפחת העניפההרב ביותראהרן והיתהכהן מצויהסקלי<ref בפאסname=":0" עוד בשנים קדמוניות[2]/>. אכן,ענף היתהזה מלאההיה עלמלא גדותיהברבנים, בגדוליםדיינים ומעיינים.ופוסקי הלכה<ref>רבי [[אבנר ישראל הצרפתי]], באיגרתאיגרת יחס פאס, כותב על בניה:וכלשונו '"'''משפחות הכהנים הבאים מדבדו ונשתלים בפאס, מוציאים נטיעותיהם פירות גינוסר'''". <nowiki/ref>'.
בשנת תר"א נשא רבינו את '''מרים''', בת רחים ומוקיר רבנןהרב '''שאול''' למשפחת '''בן דוד ויוסף''' [6]<ref>משפחה זו מוזכרת בקשרי נישואין עם חכמים רבים בפאס</ref>. ▼ייחוסו של רבינו[3]: בן ירא אלהים וסר מרע ר' '''דוד הכהן''', בן החכם השלם כהה"ר '''אהרן הכהן[4]''' ז"ל, בן החכם ונבון כהה"ר '''משה הכהן''' ז"ל, בן הכהן הגדול, עטרת תפארת שיבה, החכם כה"ר '''אהרן הכהן''' ז"ל, המכונה '''סקלי'''[5].
מעט לאחר חתונתו התמנה לרב העיר [[תאזה]] שבצפון מרוקו, ושימש בתפקיד במשך כשלושים שנה עד לפטירתו<ref name=":1">יוסף בן נאים בספר '''מלכי רבנן''' מעיד שראה את גליוני הסמ"ע שלו גדושים בהערות, וגם שם חתם נא"ה</ref>.
▲בשנת תר"א נשא רבינו את '''מרים''', בת רחים ומוקיר רבנן '''שאול''' למשפחת '''בן דוד ויוסף'''[6].
נפטר בתאזאבעיר תאזא, בכסלו שנת תרל"א. ▼כמה שנים אחר חתונתו הלך לעיר תאזא לשמש ברבנות. בשנת תרכ"ד [שנת '''י"ד גברת"ה'''] מצאנו שפונה לחכמי פאס בשאלה שנשאלה לו בתאזא, ונראה שהוא דיין העיר. בסוף התשובה שלפנינו, הוא עדיין בפאס, כי כתב שהשאלה נתונה להכרעה על ידי דייני עירינו, ובראשם '''כמוהר"י''' [=רבי יעקב סירירו].
חיבר מספר ספרי הלכה אשר נותרו בכת"י ונמצאו בידי אחיו. על תשובותיו נהג לחתום '''נא"ה'''<ref name=":1" />.
▲נפטר בתאזא, בכסלו שנת תרל"א.
לא הניח אחריו בנים כי אם בנות. אחת מהם נישאת לרבי '''אליהו מאיר''', בן אחיו רבי '''יוסף ,''' . רבילהם אליהונולדו מאיר הוליד שנימספר בנים , את הגאוןוביניהם רבי '''יוסף''' '''הכהן''', שהיה לרבם של רבים מחכמי העיר האחרונים, ביניהם רבי [[יוסף בן נאיים (והוא נשא את בת דודו רבי '''חיים הכהן''', שגם הוא בנו של רבי יוסף – אחיו של רבינו)נאים]]. ואת אחיו רבי '''אברהם''' '''הכהן''', הנקרא ע"ש זקינו, רבינו ז"ל. בידי שני האחים הללו נמצאו כתבי ידו.▼
'''ברית כרותה'''. חיבור גדול בהלכות מילה. בהקדמה כותב שחיבר אותו ע"י חלום, שחלם שהוא מלקט דיני מילה, וכשניעור קיים את חלומו. ▼
▲* '''ברית כרותה'''. חיבור גדול בהלכות מילה. בהקדמה כותב שחיבר אותו ע"י חלום, שחלם שהוא מלקט דיני מילה, וכשניעור קיים את חלומו.
* '''באר מים חיים'''. על מקצת מטור או"ח, דרשות ושו"ת.
* '''פסקי דינים''' מפוזרים, והערות על גליוני הספרים[7]. נדפסה ממנו תשובה בספר דבר אמת (מונסונייגו), תשובה קל"ד[8]. ▼
== הערות שוליים ==
▲'''פסקי דינים''' מפוזרים, והערות על גליוני הספרים[7]. נדפסה ממנו תשובה בספר דבר אמת (מונסונייגו), תשובה קל"ד[8].
דרכו לחתום '''נא"ה'''.
'''התשובה שלפנינו'''
נכרכה בספר תשובות לרבי '''שלמה אליהו אבן צור''' בן '''היעב"ץ''' האחרון, הספה"ל 8°5165. כנראה נשלחה אליו לעיון ולהסכמה. באותו הקובץ שאלה נוספת שנשלחה אליו מרבי אברהם, עליה השיב את תשובתו.
▲לא הניח אחריו בנים כי אם בנות. אחת מהם נישאת לרבי '''אליהו מאיר''', בן אחיו רבי '''יוסף'''. רבי אליהו מאיר הוליד שני בנים, את הגאון רבי '''יוסף''' '''הכהן''', שהיה לרבם של רבים מחכמי העיר האחרונים, ביניהם רבי יוסף בן נאיים (והוא נשא את בת דודו רבי '''חיים הכהן''', שגם הוא בנו של רבי יוסף – אחיו של רבינו). ואת אחיו רבי '''אברהם''' '''הכהן''', הנקרא ע"ש זקינו, רבינו ז"ל. בידי שני האחים הללו נמצאו כתבי ידו.
----[1] שנת חתונתו תר"א, וגיל הממוצע לחתונה הוא 15 ומטה. אמנם במקרה דנן ייתכן והיה קצת יותר מבוגר, מחמת שהדגישו בכתובתו שהכלה עדיין איננה בת עשרים ולכן יכולה לערער על מכר קרקע שעלה בירושתה. מדגש זה נראה כי היא לא רחוקה כל כך מהגיל הנ"ל.
[2] מהמקורות שלפניי, מוברר שאף שחלקם היו גרים בדבדו, שהו תקופות ארוכות בפאס, אולי לצורך לימודם ומסחרם, ואף נישאו שם. כך היה במשפחת רבינו כשלשה או ארבעה דורות, עד שהתיישבו בפאס לגמרי. ואפי' ראש היחס בכתובות, כמוה"ר '''אהרן''', המכונה 'עטרת זקנים', התחתן בפאס בשנת ת"ץ, והיה דיין בעירו דבדו. גם על ר' '''חיים הכהן''' ב"ר '''יוסף''', שהיה דור שישי לר' אהרן הנ"ל, כותב ר' אי"ש הצרפתי (שם בפאס וחכמיה) 'אבותיו מדבדו'. וכן כותב על כמוה"ר '''חיים יהודה''' הכהן (הנקרא בפי כל רבי יהודה החסיד), שאביו כה"ר '''יעקב''' הוא מדבדו. אף שרבי משה אביו של ר' יעקב הנז' (ואבי זקינו של רבינו), נשא אשה בפאס כבר בשנת תק"ג [!], והתנה בכתובה שלא יוציאנה מפאס או מצפרו. וכמו כן ר' אברהם אחיו של ר' יעקב הנז', נשא אשה בפאס בשנת תקמ"ג (וזה מוכיח מעל כל ספק שהם מבני המקום לכל הפחות בפרק זמן מסויים).
[3] בקיצור הכתובות. בכתובה המקורית בד"כ התארים רבים יותר. הוא עצמו מכונה 'הבחור הנבון'. ודבר בדוק הוא, שכל המכונה בקיצור הכתובות 'הנבון' וכדו', פקיע שמיה אח"כ כאחד הגדולים (ראה לדוגמא מה שכתבתי במבוא לספר עיר חדשה לרבינו '''יהודה הכהן''' זלה"ה). כיוון שרבינו לא זכה לבנים, תאריו נכתבו רק בכתובות בנותיו, ולעת עתה אין העתקן מצוי בידי.
[4] ראיתיו חותם על קיום פסק דין בענין משפחת הכהן משנת תקע"ה.
[5] חשוב להדגיש, כי על משפחת רבינו לא שאבתי לעת עתה משום מקור הקשור אליו במישרין. על מיקומו בשושלת משפחת הכהן, עמדתי כשראיתי שכתב המלכי רבנן את שם אביו – כה"ר '''דוד'''. אחר שנוכחתי שבאותה העת היו שני רבנים '''דוד הכהן''' בפאס, וראיתי את כתובת הבחור הנבון רבי אברהם ב"ר דוד משנת תר"א, הסקתי שרבינו ממשפחה זו. יעיד על כך, ששמר על קשר חזק של נישואין עם משפחתם [כנהוג אז], ולקח כחתן את אחיינו רבי אליהו, וגם נכדו ר' יוסף היה חתן של ר' חיים הכהן. רבי דוד הכהן האחר, היה נכדו של הדו"מ רבי '''חיים הכהן''', ריש מתא דבדו.
[6] משפחה נכבדת זו קשורה בקשרי נישואין עם חכמים רבים בפאס.
[7] ר' יוסף בן נאיים כותב שראה את גליוני הסמ"ע שלו גדושים בהערות, עם החתימה נא"ה.
[8] חתום בטבת שנת '''וע"ד בשח"ק נאמ"ן''' = תרל"א. ואינו תואם את דברי המלכי רבנן שנפ' בכסלו תרל"א. אמנם אפשר לומר שאין החשבון מדוייק, ואולי במקור האות א' אינה דגושה, כידוע מהרבה מקומות שלא דקדקו בזה בדפוס (ופעמים שאף בכת"י היה קשה לזהות אלו אותיות סיים המחבר).
|
