הבדלים בין גרסאות בדף "אבא בלושר"

נוספו 173 בתים ,  לפני חודש
==קורות חיים==
 
בלושר נולד ב[[סוויר]] ([[:ru:Свирь (Минская область)|רוס']]; אז ב[[פלך וילנה]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]; כיום ב[[בלארוס]], 180 [[ק"מ]] צפון מערבית ל[[עיר בירה]] [[מינסק]] וכ-20 ק"מ מ[[גבול]] [[ליטא]]). הוא למד ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלבודקה]] וב[[ישיבת וולוז'ין]], בהּ גם הכיר את [[חיים נחמן ביאליק]]. את השכלתו הכללית רכש באופן [[אוטודידקט]]י. היה שותף ו[[עורך]] בהוצאת "תושיה" של [[בן אביגדור]], ולאחר מכן החזיק חנות למכירת ספרים ו[[ספרייה]] פרטית גדולה ב - Laisves Aleja 78 ששימשה את יהודי העיר [[קובנה]], בעיקר את משכיליה. בשנת 1908 הקים ביחד עם דר. [[אבא לפין]] ודר. ד.מ שוורץ את [[ספריית מאפו]] בקובנה, המקום הפך למרכז לימודים ומועדון לתנועה ה[[ציונות|ציונית]] ולפעולה [[תרבות]]ית [[עברית]]{{הערה|Lithuanian Jewish Communities, Nancy Schoenburg and Stuart Schoenburg, page 143}}. בין תפקידיו הנוספים היה מנהל משרד ההגירה של [[יק"א]] ונציגה של "[[חברת מפיצי ההשכלה]]" (היה מקרב להשכלה את בחורי ה[[ישיבה|ישיבות]], שהיה קרוב להם בחינוכו וברוחו). בלושר כיהן בהנהלת בית היתומים היהודי ע"ש רבי יצחק אלחנן ספקטור שהוקם על ידי חברו דר' [[אבא לפין]], כמו כן, שימש ציר ב[[הקונגרס הציוני העולמי#הקונגרסים עד הקמת המדינה|קונגרס הציוני]] ה-9 ב[[המבורג]] ב-[[1909]].
 
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הוגלה ל[[חרקוב]] ועבד במרכז "יאקופו" (הוועד לעזרת הפליטים היהודים המגורשים מאזורי הספר). כן שימש מזכיר ועד הקהילה שם. לאחר המלחמה חזר ל[[ליטא בין שתי מלחמות העולם|ליטא]] ול[[עסקנות]] הציבורית וה[[ציונות|ציונית]]. היה שליח של [[בית יתומים|בית היתומים]] של קובנה ב[[ארצות הברית]] וממייסדי ה[[החברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא]] וה[[יושב ראש]] האחרון שלהּ (1940-1939). היה ממנהלי [[ספריית מאפו]] ב[[קובנה|עיר]]. פרסם מאמרים, [[ספר זיכרונות|זיכרונות]] ותיאורים ב[[עיתונות]] [[עברית]] ו[[יידית]]. נמנה עם המשתתפים הקבועים ב[[יומון]] ה[[יידי]] הציוני "[[די יידישע שטימע]]".
1,418

עריכות