קבורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 12:
לקבורת בני אנוש מספר סיבות:
*למען שמירת ה[[היגיינה]]:
**גופות רקובות עמוסות ב[[חיידקים]]. חיידקים אלו יעילים לפעולת ההרקבה אך רבים מהם מזיקים לאנשים החיים.
**גווייה רקובה פולטת [[ריח]] לא נעים כתוצאה מה[[גז|גזים]]ים הנפלטים מתהליך הריקבון שנעשה על ידי החיידקים. קבורה מונעת את הפצת הריחות.
**בתרבויות רבות נחשב מראה הגופה לבלתי נעים. הקבורה מונעת את האפשרות להתקל בגוויות.
*ב[[תרבות|תרבויות]] רבות יש ערך ל[[כבוד המת]]. הנה כמה היבטים לכך:
שורה 25:
קבורה התבצעה עוד מ[[פרהיסטוריה|שחר ההיסטוריה]], כאשר [[האדם הניאנדרטלי]] כבר נהג לקבור את קרוביו שמתו עם חפציהם האישים, על מנת שיסייעו להם בעולם הבא.
 
ה[[מצרים]] העתיקים פיתחו מומחיות לקבורה ונהגו לקבור את ה[[פרעה|פרעונים]] בכבוד והדר חסר תקדים:
* גופותיהם [[חניטה|נחנטו]], איבריהם הפנימים - שנוטים להירקב - הוצאו והוטמנו בכדים.
* הגופה החנוטה נעטפה ב[[תכריכים]] והוכנסה לתוך ארון מפואר בצלמו של הפרעה, שנקרא [[סרקופג]].
שורה 31:
* הפרעה, אוצרותיו וקברו הוטמנו בליבה של [[פירמידה (מבנה)|פירמידה]] ענקית שכללה ציורים ו[[כתב חרטומים|כתבי הירוגליפים]] המפארים את חייו ומתארות את עלילות הגבורה שלו, עיטורים אומנותיים וכן מספר מלכודות כנגד בוזזי קברים. הפרמידה שימשה כשער לעולם הבא עבור הפרעה, וכן מצבה נצחית לזכרו בעולם הזה.
 
גם אישים רמי מעלה אחרים במצרים העתיקה זכו לחניטה ולקברים מפוארים.
 
ב[[ארץ ישראל]] בתקופה העתיקה הייתה נהוגה הקבורה במנהרות קבורה תת-קרקעיות. עבור אנשים חשובים, הוקם גל אבנים גבוה כמצבה.
שורה 43:
==שיטות קבורה==
* '''קבורת שדה''': שיטת הקבורה הנפוצה, שבה לכל נקבר חלקת קבר משלו. בקבורת שדה נקברים כ-270 נפטרים ב[[דונם]].
* '''קבורת מכפלה''' או '''קבורה זוגית''': קבורה של שני [[בן זוג|בני זוג]] זה מעל זה, כשאדמה מפרידה ביניהם. הנפטר הראשון מבין השניים נטמן עמוק באדמה, ובבוא העת הנפטר השני נטמן מעליו. שיטה זו מכפילה את מספר המתים שניתן לקבור בשטח אדמה נתון.
* '''קבורת סנהדרין''': קבורה בכוכים שנחפרו במורדות [[גבעה]] או [[הר]].
* '''קבורה רמה''': קבורה במשטחים מדורגים.
* '''קבורה רוויה''': מספר שיטות קבורה כגון בקומות, המצמצמות את גודל הקרקע שבשימוש לקבורה.{{הערה|1=[http://www.dat.gov.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9Dפרסומים+%D7%95%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AAוהודעות+%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AAלעיתונות/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AAהודעות+%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AAלעיתונות/2011/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94קבורה+%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94רוויה+%D7%9C%D7%90לא+%D7%9E%D7%94מה+%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%AAשחשבת.htm קבורה רוויה לא מה שחשבת - באתר המשרד לשירותי דת]}}.
* '''קבורת ארץ ישראל''': שיטת ליקוט העצמות שהייתה נהוגה בארץ ישראל בתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]. קבורה בשיטה זו לא מתקיימת כיום, אולם מיזם קבורת ארץ ישראל מבקש לחדש אותה וכך לפתור את המחסור החמור בשטחי קבורה.
קבורה בקומות אושרה על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]], אך [[העדה החרדית|בד"ץ העדה החרדית]] מסתייג משיטה זו ולדבריו בשו"ת [[מנחת יצחק]] ובמקורות נוספים נאמר שאסור על פי ההלכה לקבור בצורה כזאת,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/news/israel/21293/ |כותרת=העדה החרדית: "קבורה בקומות הינה נגד ההלכה" |תאריך_וידוא=18 במאי 2019 |הכותב= |תאריך=19 בדצמבר 2011 |שפה= |ציטוט= |מידע נוסף=באתר [[JDN]]}}.}} וביקשו מהרבנות למצוא פתרון קבורת שדה לאנשי העדה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/gallery/501032/ |כותרת=מצוקת הקבורה: חברי הבד"צ ירדו לשטח עם ראשי החברה קדישא |תאריך_וידוא=18 במאי 2019 |הכותב= |תאריך=27 במאי 2015 |שפה= |ציטוט= |מידע נוסף=באתר [[JDN]]}}.}}
 
שורה 53:
{{ערך מורחב|קבורה המונית}}
 
במצבי [[אסון]] ו[[מלחמה]], שבהם יש הרוגים רבים שלא ניתן לזהותם עקב נסיבות מותם, או שאין אפשרות לעסוק בזיהוים עקב צוק העתים, נהוג לקבור את המתים בקבר משותף, הקרוי קבר אחים. לעיתים קבר אחים הוא קבר זמני, ועם שינוי הנסיבות מושקע מאמץ בזיהוי השרידים בקבר זה, כדי להביא כל אחד מהמתים לקבר משלו.
 
במהלך [[השואה]] נוצרו קברי אחים בתהליך ההשמדה, כאשר אנשים נלקחו אל [[בור ירי]], שהפך לקברם המשותף לאחר שנורו ונפלו לתוכו.
 
==לקריאה נוספת==
* [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר-אילן]], [https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0040.html הקבורה בנחלת אבות בין היהודים בעת העתיקה], א' זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, ירושלים תשנ"ד, עמ' 229-212212–229
*אירית יזרסקי, "מנהגי קבורה בתקופת הברזל II א-ב ב[[שומרון]], '''ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור''', כרך ל, הוצאת [[החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]], 2011, עמ' 233-215215–233
*אלי ינאי, "מנהגי קבורה בתקופת הברונזה הביינימית באגן תחתון של האיילון והירקון", '''ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור''', כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 2011, עמ' 234-255234–255
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 69:
* [https://web.archive.org/web/20100109005125/http://www.burial.gov.il/burial קבורה רוויה], באתר הוועדה הבין-משרדית לענייני קבורה
* [[Find a grave]] - [http://www.findagrave.com בית קברות וירטואלי בינלאומי]
* [http://www.afterlife.co.il/%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94קבורה-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%AAאזרחית-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AAחילונית/ קבורה אזרחית בישראל] מתוך אתר המידע After Life.
* [[מיכאל יעקובסון]]: [http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4756683,00.html חלקת הקבר של אריאל ולילי שרון: מול חוות שקמים, הושט היד וגע בה], 25 בינואר 2016, [[xnet]]
* {{הארץ|נטע אלכסנדר|תנועת המוות הפרוגרסיבית רוצה לשנות את היחס שלנו אל הסוף|1.4158091|7 ביוני 2017}}