תחיית הלשון העברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏העברית של תקופת ההשכלה: יידיש בלשונות המשובשים, פוריזם בלשוננו (ממילא לא נכתב הערך) ומעט ניסוח.
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
{{היסטוריה של העברית}}
[[קובץ:BenYehuda.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אליעזר בן-יהודה]]]]
'''תחיית הלשון העברית''' היא תהליך שהתחולל ב[[אירופה]] וב[[ארץ ישראל]] בסוף [[המאה התשע עשרה]] ובתחילת [[המאה העשרים]], ובמסגרתו הפכה ה[[שפה]] ה[[עברית]] מלשון כתובה ו[[ליטורגיה|ליטורגית]] המשמשת בעיקר לצרכים [[דת]]יים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ו[[לאום|לאומית]]. תהליך זה לא היה תהליך לשוני גרידא, אלא הוא השתבץ במערכת רחבה של תהליכים שחלו ב[[עם ישראל]] באותה תקופה, ובעיקר במהפכה ה[[ציונות|ציונית]] ובהתפתחות [[היישוב העברי]] החדש בארץ ישראל. תהליכים אלה הביאו, בסופו של דבר, להקמת [[ישראל|מדינת ישראל]] כמדינה לאומית עברית.
 
השם "תחייה" אינו שם מדויק לתהליך זה, משום שלפי רוב ההגדרות העברית לא הייתה [[שפה נכחדת|לשון מתה]] לפני התהליך{{הבהרה|סיבה = אילו הגדרות? לפי הקישור הפנימי, לשון מתה היא לשון שלא מדוברת כלל כשפת אם; לפי המשך הפסקה, הלשון העברית כן ענתה על ההגדרה}}; נעשה בה שימוש נרחב וניכרו בה תהליכים של התפתחות והשתנות גם לפני תחילת התהליך. עם זאת, התהליך הוא יחיד במינו. ה[[בלשנות מודרנית|בלשנות המודרנית]] אינה מכירה מקרה נוסף שבו לשון שכלל לא הייתה מדוברת בפי דוברים ילידיים הפכה ללשון לאומית המשמשת באופן רב-מערכתי, וכל זאת בתוך פרק זמן של כמה עשרות שנים בלבד (מוכרים כמה תהליכים שבהם לשון שהייתה מדוברת בפי מיעוט הפכה ללשון כללית).