אפיית מצות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 31074855 של Eladti (שיחה)גרסה יציבה
עריכה
שורה 1:
[[קובץ:אפיית מצות.jpg|ממוזער|אפיית המצות בתנור העשוי מאבן. ניסן תשע"ט]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 19146 Making handmade Mazot in Kfar Habad.JPG|ממוזער|אפיית מצות ב[[כפר חב"ד]]]]
ל'''אפיית המצות''' ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[פסח]] הלכות רבות המפורטות ב[[תלמוד]] ובספרי הפוסקים. הלכות אלו מתייחסות ל[[קמח]]החל ממנומקצירת נאפיתהחיטה, ה[[מצה]]טחינתה, למיםסוג מהםהמים היאבהם נאפיתלשים את העיסה, ולתהליךותהליך ה[[אפייה]]. אפיית המצות מתבצעת בדרך כלל במבנה המיועד לכך ומכונה "[[מאפייה|מאפיית]] מצות".
 
ככלל מקפידים בכל שלבי האפייה על כך שה[[בצק]] לא יעמוד אפילו רגעינוח ללא עיסוק בו, מחשש [[חמץ|חימוץ]], וכך מרגע מגע המים עם הקמח ועד הכנסתו ל[[תנור אפייה]], תעבור העיסה משלב לשלב במהירות וללא שיהוי כלל באמצע, נוסףכמו עלכן ההקפדהמקפידים לסיים את האפייההתהליך תוך 18 דקות (נקרא גם "י"ח רגעים") מתחילת הלישה (במידת האפשר).
 
צורת האפייה הלישה פתיחת המצה וסגנון התנור, היו שונים ממקום למקום, וכך גם המצה, בעוד שבעבר (ועד היום אצל יהודי תימן) המצה היתה רכה יחסית כעין [[לאפה]]{{הערה|בקרב [[יהדות אתיופיה|הקהילה האתיופית]] הנוהג היה שנשות העדה היו אופות את המצות ([[קיטא]]) בתנור מיוחד שנבנה לשם כך בשדה תחת השגחתם הצמודה של מנהיגי העדה. כיום, יהודי אתיופיה בישראל משתמשים במצות התעשייתיות המקובלות והמוכרות.
בקהילות יהודיות רבות נוהגים לאפות מצות לקראת פסח בשיטה ה[[מסורת]]ית, וללא שימוש במכונות ייעודיות המקלות במידה ניכרת את העבודה, וזאת מטעמים [[הלכה|הלכתיים]] ו[[אידאולוגיה|אידאולוגיים]].
}}, כיום המצה היא יבישה וקשה כעין [[קרקר]].
 
במסגרתכיום, הכנתאפיית ואפייתהמצות מצותמתבצעת עבודתבדרך הידכלל בקרבבמבנה קהילותהמיועד הלכך ומכונה "[[אשכנזיםמאפייה|מאפיית]] התפתחהמצות", שיטהבעבודת ולפיהיד מכיניםאו אתבמכונה, בהכנת המצות בקבוצהבעבודת [[שיתוף|שיתופית]]יד הנקראת "חֲבוּרָה". להכנת המצותיש כעשרה שלבים כאשר על כל שלב החל מתחילת [[לישה|לישת]] ה[[בצק]] ועד [[אריזה|אריזת]] המצות שיצאו מן התנור ממונה בעל תפקיד אחר., בעלי התפקידים בחבורה יכולים להתחלף ביניהם אך יש גם בעלי מקצוע קבועים שמתמחים בשלב ספציפי של ההכנה ועובדים בשכר.
 
ישנם קהילות שמקפידות לאכול בפסח רק מצות עבודת יד, ללא שימוש במכונות ייעודיות המקלות במידה ניכרת את העבודה, וזאת מטעמים [[הלכה|הלכתיים]] ו[[אידאולוגיה|אידאולוגיים]]. כמו כן בעיקר בקרב קהילות ה[[אשכנזים]] התפתחה שיטה ולפיה מכינים את המצות בקבוצה [[שיתוף|שיתופית]] הנקראת "חֲבוּרָה".
[[קובץ:Shmura Matzo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד]]
בקרב [[יהדות אתיופיה|הקהילה האתיופית]] הנוהג היה שנשות העדה היו אופות את המצות ([[קיטא]]) בתנור מיוחד שנבנה לשם כך בשדה תחת השגחתם הצמודה של מנהיגי העדה. כיום, יהודי אתיופיה בישראל משתמשים במצות התעשייתיות המקובלות והמוכרות.
 
==רכיבי המצה והכנתם==