עירוב תבשילין – הבדלי גרסאות

{{חקפ}}'''עירוב תבשילין''' הוא תקנה [[הלכה|הלכתית]] שמטרתה להתיר [[בישול]] אוכל מ[[יום טוב]] ל[[שבת]] שחלה מיד לאחריו.

כאשר חל יום טוב ב[[יום שישי]], מדין [[תנ"ך|התורה]] מותר לבשל מיום טוב לצורך שבת. אולם [[חז"ל|חכמים]] אסרו לבשל ביום טוב בשביל השבת שאחריו, ללא עירוב תבשילין.

* לדעת [[רבא]], מטרת התקנה הייתה שיזכרו להניח מנה יפה לשבת, ולא יאכלו את כל [[מזון|האוכל]] בחג. לטעם זה, היה אפשר להניח את העירוב גם ביום טוב עצמו, אך גזרו שמא [[עבירה|יפשע]], [[שכחה|וישכח]].

'''ב.''' תבשיל העירוב צריך להיות מאכל ש'''ראוי לאוכלו עם פת''', כדוגמת [[בשר]], [[אכילת דג עם בשר|דגים]], [[ביצה (מזון)|ביצים]], [[סלט|סלטים מבושלים]]. אבל '''דבר שאין ראוי לאוכלו עם פת''', כגון דייסה, [[אטריות|איטריות]] [[אורז|ואורז]], למרות שהם מבושלים, אינם ראויים לעירוב{{הערה|{{תלמוד בבלי|ביצה|טז|א}}, {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקכז|ד}} }}. רבים נהגו להניח ביצים לעירוב, מפני שהן היו נשמרות גם בלא [[מקרר]] עד השבת{{הערה|{{ערוך השולחן|אורח חיים|תקכז|יג}}}}.

'''ג.''' תבשיל העירוב יכול להיות מבושל או צלוי או שלוק או [[עישון מזון|מעושן]]. ואפילו מאכל כבוש ראוי ל'עירוב', שכל [[כבוש כמבושל]]. אבל מאכל חי אינו יכול לשמש כ'עירוב'{{הערה|{{תלמוד בבלי|ביצה|טז|ב}}, {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקכז|ה}}; שער הציון, כה.}}.

'''ד.''' לכתחילה טוב להניח בנוסף לתבשיל גם פת בשיעור [[נפח]] כ'ביצה', מפני שיש מי שסובר שהתבשיל מתיר בישול והפת מתירה אפיה{{הערה|[[רבנו תם]]}}. אבל מצד הדין גם מי שהניח תבשיל בלבד, רשאי לבשל ולאפות לשבת{{הערה|שם=הערה מספר 20171018053805:0|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקכז|ב}} וסעיף ג', וראה גם [[רמ"א]].}}.

'''ו.''' לכתחילה טוב שיניח ל'עירוב' מנה יפה ומכובדת, ואם אפשר טוב לערב על [[סיר בישול|סיר]] מלא שבושל בערב יום טוב לכבוד שבת. אמנם מצד הדין אפילו נטל עדשים שנשארו בשולי הקדירה שבושלו לצורך יום חול, [[יצא ידי חובה]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|ביצה|טז|א}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקכז|ו}}; [[שני לוחות הברית (ספר)|של"ה]]; {{משנה ברורה|תקכז|ח}}.}}. ובתנאי שיהיה בתבשיל שיעור כזית.

כך הוא סדר הנחת 'עירוב תבשילין': יטול תבשיל ופת ויברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצוות עירוב". ויאמר: "בדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת". ואפשר לומר [[עברית|בעברית]]: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת".

כאשר אומרים את נוסח העירוב מתירים בכך לעשות את כל המלאכות המותרות ביום טוב עבור שבת{{הערה|כך משמע מ{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקכז|יב}}}}. ויש מחמירים שאם לא הזכיר במפורש מלאכה שמתכוונים לעשות, כגון [[שחיטה (הלכה)|לשחוט]], אזי אסור לשחוט{{הערה|[[אור זרוע]], וה[[רמ"א]] ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקכז|כ}}}}. מנגד יש סוברים שבדיעבד גם אם הניח את העירוב בלא לומר דבר, עירובו מועיל לכל המלאכות{{הערה|[[שלמה לוריא|יש"ש]], [[דוד הלוי סגל|ט"ז]].}}. למעשה, לכתחילה מי שמתכנן לעשות מלאכה שאינה מוזכרת בנוסח, יזכיר אותה במפורש ולא יסתפק באמירת הנוסח "למעבד כל צרכנא", אבל אם לא אמר, יסמוך על המקילים{{הערה|{{משנה ברורה|תקכז|סג}}}}. ולכן, המתכוון [[שחיטה ביום טוב|לשחוט ביום טוב עבור שבת]], או לברור מאכלים, או לשׁחוק תבלינים, לכתחילה טוב שיזכיר בעת הנחת העירוב את המלאכות שהוא מתכוון לעשות. אולם למעשה, גם אם לא הזכיר, כל מלאכה שמותר לעשות ביום טוב מותר לו לעשות לצורך השבת, שכן בנוסח הנחת העירוב אומרים: "בזה העירוב יהיה מותר לנו לעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת".

מניחים את העירוב בערב יום טוב, ועדיף שהעירוב יהיה מתבשיל שבושל בערב יום טוב לכבוד שבת, שעל ידי הנחתו זוכרים שאסור לבשל מיום טוב [[יום חול|לחול]] וזוכרים שצריך לשמור מנות יפות לשבת. אבל אם יניח את העירוב לפני ערב יום טוב, זיכרון הדברים הללו ידהה. אולם '''בדיעבד''', גם אם הניח את העירוב זמן רב לפני החג, כיוון שהתכוון שהתבשיל הזה יהיה עירוב לחג, הרי הוא מועיל. ואפילו מי שהתכוון להניח עירוב לכמה חגים יחד, כל זמן שהעירוב קיים, הוא מועיל בדיעבד{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקכז|יד}}}}.

'''א.''' יש אומרים{{הערה|[[אברהם אבלי הלוי גומבינר|מגן אברהם]], [[שלמה לוריא|ים של שלמה]].}} שעירוב תבשילין מתיר רק הכנת צורכי סעודה לשבת, אבל הכנות אחרות לשבת אסורות, לכן נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקכח|ב}}}} שגם למי שהניח עירוב תבשילין אסור להניח ביום טוב [[עירוב חצרות]] או [[עירוב תחומין]] עבור שבת. לעומת זאת יש אומרים שעירוב תבשילין מתיר לעשות ביו"ט עבור שבת את כל מה שמותר לעשות ביו"ט עבור יו"ט עצמו, וכיוון שאסור להניח ביו"ט עירוב חצרות ותחומין עבור יו"ט עצמו, אסור גם עבור שבת{{הערה|(רבי [[עקיבא איגר]], ולכך נטה [[ישועות יעקב]] בסימן תקכח, א)}}. אומנם לדעתם מותר למי שהניח עירוב תבשילין לחמם [[מים]] עבור טבילה בשבת, וכן מותר לקפל [[טלית]] ולגלול [[ספר תורה]] מיום טוב לשבת. וכיוון שזו מחלוקת ב[[דאורייתא ודרבנן|דברי חכמים]] (על פי סברת '[[הואיל]]'), [[ספקא דרבנן לקולא|ספיקא דרבנן לקולא]]{{הערה|וכ"כ [[חשב האפוד]], ב, סה; [[בן-ציון אבא-שאול|אור לציון]] ג, כב, סוף ו; [[חזון עובדיה (ספר)|חזון עובדיה]] עמ' שב.}}.