כינוס נכסים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: איגרות\1חוב
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
 
== מהות ההליך ==
במונח "כינוס" נעשה שימוש גם במסגרת הליכי [[פשיטת רגל]]. קיימת הפרדה בין שני שלבים מרכזיים בהליך פשיטת הרגל – השלב של מתן "צו כינוס" והשלב המאוחר יותר של מתן "צו פשיטת רגל". בפועל, ההפרדה בין שני שלבים אלו היא ברובה ארכאית, שכן צו הכינוס הוא הצו העיקרי והמכריע: הוא הפותח את הליך חדלות הפרעוןהפירעון, מחיל משטר קולקטיבי לגביית החוב ומעביר את נכסי החייב לשליטת הנאמן. על אף הדמיון במונחים, "צו כינוס" שונה בתכלית מכינוס נכסים במובן הנדון כאן. צו כינוס אינו אלא חלק מהליך חדלות פרעוןפירעון מסוג פשיטת רגל. שלא כמו כינוס נכסים, אין מטרתו להיטיב עם נושה מסוים, אלא עם כלל נושי החייב.
 
דיני כינוס הנכסים אינם קשורים בהכרח ל[[דיני חדלות פרעוןפירעון|דיני חדלות הפרעוןהפירעון]]. אדם יכול להיות כשיר-פרעוןפירעון, אך עדיין ימונה עליו כונס נכסים, פשוט מכיוון שלא שילם את חובו לנושה אחד ספציפי (שהוא [[שעבוד (בטוחה)|נושה מובטח]]). אותו נושה יבקש להיפרע מן השעבוד; הנכס יגרע ממצבת הנכסים של האדם שלא שילם, יחד איתו יפרע החוב, והעסקים ימשכו כרגיל. אולם בפועל, קיים קשר בין חדלות פרעוןפירעון לבין כינוס נכסים. זאת מכיוון שרק לעיתים נדירות, אדם כשיר-פרעוןפירעון יפסיק להחזיר חובות דווקא לנושה מובטח שלו. הדבר נכון במיוחד בישראל, בה מרבית הנושים המובטחים הם [[בנק]]ים. כמעט כל חברה עסקית נמצאת במערכת יחסים ארוכת-טווח עם בנק כזה או אחר, המהווה את מקור האשראי העיקרי שלה. אם חברה מתקרבת לחדלות פרעוןפירעון, היא תפסיק קודם כל לשלם לנושים הלא-מובטחים (כגון ספקים). רק כשלא נותרת עוד ברירה (מצוקת המזומנים חמורה במיוחד), החברה תפגע במערכת היחסים שלה עם הבנק, הנושה המובטח, ותפסיק לשרת גם את חובותיה אליו. או אז, יתאפשר מינויו של כונס נכסים. לכן, במרבית המקרים בהם מתבצע כינוס נכסים, הדבר מהווה אינדיקציה לכך שהחברה נמצאת במצב של חדלות פרעוןפירעון{{הערה|1=דוד האן '''דיני חדלות פירעון''' 148 (2009).}}.
 
== כינוס נכסים במדינת ישראל ==
שורה 71:
===כינוס נכסים בדיני החברות===
סוג זה של כינוס נכסים מעוגן בסעיף 194 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983:
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן='''194. אכיפה הטעונה רשות מבית המשפט'''<br>מקום שאיגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, בשעבוד הון שטרם נדרש תשלומו, בדרישות תשלום שטרם נפרעונפירעו או במוניטין, אין לאכוף את זכויותיהם של בעלי איגרות החוב לגבי השעבוד אלא ברשות בית המשפט; ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית המשפט ליתן כל סעד שאפשר לקבלו על פי בקשה כאמור בבתי המשפט באנגליה, כולל מינוי כונס ומתן צו למכירת הנכסים וחלוקתם.}}
 
היסוד הדרוש לפתיחה בכינוס נכסים במסלול זה הוא קיומו של [[שעבוד צף]] מכוח איגרת חוב. שעבוד צף הוא סוג של "משכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות", אליו מפנה סעיף 17(1) לחוק המשכון. שעבוד כזה יהיה מבוסס תמיד על [[איגרת חוב]] (ולא על שטר משכון){{הערה|1=סעיף 165 לפקודת החברות.}}. הסעיף מדגיש את העובדה שיש לפנות לבית המשפט (סמכות זו נתונה לבית המשפט המחוזי) – כאן אין תפקיד להוצאה לפועל. כינוס נכסים כזה הוא מיוחד לדיני התאגידים ואינו קשור לחייבים שהם יחידים, מכיוון שרק תאגיד יכול להקצות אג"ח או ליצור שעבוד צף.
שורה 93:
* עודד מאור ואסף דגני, '''על כונס נכסים''', הוצאת "השדה המשפטי", 2016
 
{{דיני חדלות פרעוןפירעון}}
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 101:
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:דיני חדלות פרעוןפירעון]]