יום הנכבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ המקור הזה אינו מוסיף דבר
תגית: שוחזרה
מ סידור
תגית: שוחזרה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:42nd St Bway 7th Av td (2018-05-18) 06 - Nakba Day Protest.jpg|ממוזער|עצרת יום הנכבה של 2018 שנערכה ב[[ניו יורק]]]]
 
'''יום הנַכְּבָּה''' (ב[[ערבית]]: '''يوم النكبة''') הוא היום השנתי שבו מציינים ה[[פלסטינים]] את [[הנכבה]] ("האסון") – עזיבתם, מנוסתם או גירושם של כ-700,000 פלסטינים ב[[מלחמת העצמאות]], חורבן יישוביהם ו[[בעיית הפליטים הפלסטינים|הפיכתם לפליטים]].
'''יום הנכבה''' (ב[[ערבית]]: '''يوم النكبة'''; "נכבה" בערבית משמעותה "[[אסון]]") הוא היום השנתי לציון [[הנכבה]]. רוב ה[[פלסטינים]] מציינים את "יום הנכבה" ב-[[15 במאי]], אולם הפלסטינים בישראל ([[ערביי ישראל]]) בוחרים לציינו ב[[יום העצמאות]], הן משום שמדובר ביום שבתון והן כדי לעורר את התעניינות התקשורת שמסקרת את אירועי יום העצמאות, וזאת לצד ציונו ב-15 במאי.{{הערה|ר' למשל בכתבה {{הארץ|ג'קי חורי|אלפים השתתפו בתהלוכה לציון יום הנכבה: "למדינה יש אינטרס שהחברה הערבית תדמם"|1.7218832|9 במאי 2019}}}} סיבה נוספת היא כיוון שבזמן [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל]], בין השנים [[1948]] –[[1966]], אסור היה לערבים לצאת מתחומי מגורם משך כל השנה (למעט אישורים לצורך עבודה), למעט ביום העצמאות - בו הותר להם לנוע לאן שיחפצו. היתר זה נוצל, בין השאר, לצורך ביקור של אלה מהם שהיו [[נפקדים נוכחים]] בכפריהם שנחרבו, לשימור זכר מקומות היישוב ולהנחלת המורשת לדור הצעיר.{{הערה|כך למשל מתואר בסרטו של הבמאי הפלסטיני [[מישל ח'לייפי]], "מעלול חוגג את חורבנו", המתעד את ביקורם של פליטים מהכפר [[מעלול]] בכפרם ביום העצמאות, היום היחיד בו הותר להם לערוך ביקור שכזה}}
 
'''יוםרוב הנכבה'''הפלסטינים (ב[[ערביתהשטחים|שטחים]]: '''يومוב[[הפזורה النكبة''';הפלסטינית|פזורה]] "נכבה"מציינים בערביתיום משמעותהזה "ב-[[אסון15 במאי]]") הוא היוםיום השנתי לציוןפקיעת [[הנכבההמנדט הבריטי]]. רובוההכרזה ה[[פלסטינים]]המיועדת מצייניםשל אתמדינת "יוםישראל הנכבה"בשנת 1948 (בפועל הוקדמה ב-[[15הכרזת במאיהעצמאות|ההכרזה]] ביום, אולםל-14 הפלסטיניםבמאי, בישראלבשל השבת). לעומת זאת, ([[ערביי ישראל|הפלסטינים אזרחי ישראל (ערביי ישראל)]]) בוחריםנוהגים לציינו ב[[יום העצמאות|יום העצמאות של ישראל]] ([[ה' באייר]]), הן משום שמדובר ביום שבתון והן כדי לעורר את התעניינות התקשורת שמסקרתהמסקרת את אירועי יום העצמאות, וזאת לצד ציונו ב-15 במאי.{{הבהרה|כלומר בשני התאריכים? האם אין תאריך עיקרי עבורם?}}{{הערה|ר' למשל בכתבה {{הארץ|ג'קי חורי|אלפים השתתפו בתהלוכה לציון יום הנכבה: "למדינה יש אינטרס שהחברה הערבית תדמם"|1.7218832|9 במאי 2019}}}} סיבה נוספת היא כיוון שבזמן [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל]], בין השנים [[1948]] –[[1966]],(1948–1966) אסור היה לערבים לצאת מתחומי מגורםמגוריהם משך כל השנה (למעט אישורים לצורך עבודה), למעט ביום העצמאות, - בושבו הותר להם לנוע לאן שיחפצו. היתר זה נוצל, בין השאר, לצורך ביקור של אלה מהם שהיו [[נפקדים נוכחים]] בכפריהם שנחרבו, לשימור זכר מקומות היישוב ולהנחלת המורשת לדור הצעיר.{{הערה|כך למשל מתואר בסרטו של הבמאי הפלסטיני [[מישל ח'לייפי]], "מעלול חוגג את חורבנו", המתעד את ביקורם של פליטים מהכפר [[מעלול]] בכפרם ביום העצמאות, היום היחיד בו הותר להם לערוך ביקור שכזה.}}
עבור הפלסטינים זה היום שמציין את [[הנכבה|החרבת היישובים הערבים וגירוש יושביהם]] בעקבות [[הכרזת העצמאות|הכרזת העצמאות הישראלית]] ב-1948. את היום החל לציין באופן רשמי, [[יושב ראש הרשות הפלסטינית]], [[יאסר ערפאת]] ב-[[1998]].
 
את היום החל לציין באופן רשמי [[יושב ראש הרשות הפלסטינית]] [[יאסר ערפאת]] ב-1998.
[[Category:Articles containing Arabic-language text]]