צבא הג'יהאד הקדוש – הבדלי גרסאות

בשנת [[1931]] ארגן עבד אל-קאדר אל-חוסייני צעירים באזור ירושלים כדי להתכונן למאבק מיליטנטי. ב-1933 הצטרף אליו [[אמיל אל-ע'ורי]] והארגון קרא לעצמו "הג'יהאד הקדוש" ובחר באל-חוסייני למנהיגו. בזמן הקמתו, היו בו 17 חברים, שלושה מהם נוצרים. ב-25 במרץ 1934 התכנסו 27 מחבריו הפעילים ביריחו והחליטו על ארגון של תאים בני חמישה חברים ועל בחירת "ועדה ארגונית עליונה", שתסייע לאל-חוסייני בניהול: נאפד' אל-חוסייני ואמיל אל-ע'ורי (ירושלים), צאלח אל-רימאוי ([[בית רימא]], ליד רמאללה), [[חסן סלאמה]] ([[קולה (יישוב)|קולה]], ליד לוד) וג'מיל אל-פארס ([[טלוזה]] ליד שכם). במהלך 1934 התפתח הארגון. בעזרת תרומות מעשירים נקנו כמאה רובים ואקדחים. על פי ע'ורי, הצטרפו אז 400 צעירים נוספים לארגון, ואלה קיבלו הדרכה צבאית. ביולי אותה שנה גילתה הוועדה העליונה לחאג' [[אמין אל-חוסייני]] על קיומו של הארגון. המופתי שמח על לשמוע זאת וב-[[1935]] לקח לידיו את הפיקוח על האגודה.{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929]]''', עמ' 162-161.}}