קיקיון מצוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏top: המרת קישורים לויקיטקסט בתבניות ספרי קודש
קידוד קישורים
שורה 4:
|ממלכה=[[צומח]]
|מערכה=[[בעלי פרחים]]
|מחלקה=[[דו-פסיגיים|דו־פסיגיים]]
|סדרה=[[מלפיגאים]]
|משפחה=[[חלבלוביים]]
שורה 20:
 
בעשור האחרון נודע על מספר רב של הרעלות אשר נגרם כתוצאה מבליעת זרעי הקיקיון.{{מקור}} רעילותם של הזרעים היא גבוהה, ופגיעתם קשה ויכולה להמית.
ישנן עדויות לכך שב[[מצרים העתיקה|מצרים הקדומה]], לפני כ-3כ־3,000 שנה, השתמשו בזרעי הקיקיון להכנת מרקחות למחושי [[בטן]] ולפגיעות של [[טפילות|טפילים]]. כבר אז ידעו המצרים על רעילותם הגבוהה של הזרעים ובנוסף לשיקויים ותרופות, הם היו מפיקים מהם [[רעל]] לשימושים שונים.
 
קיקיון מצוי הוא אלרגני לפי הספרות הבוטנית.{{הערה|[https://www.wildflowers.co.il/hebrew/allergyIndex.asp דף הצמחים האלרגניים] באתר "[[צמח השדה]]"}}
 
שמו ה[[עברית|עברי]] של הצמח מופיע ב[[ספר יונה]], בפסוק שבו מתואר הקיקיון כצמח בן חלוף: {{הדגשה|שבןשֶׁבִּן לילהלַיְלָה היההָיָה ובןוּבִן לילהלַיְלָה אבדאָבָד.|יונה ד י|ד', י}}; ואכן צמח זה אינו מאריך שנים, אך יכול להגיע לגודלו המלא תוך עונת גידול אחת. בפרט נראה זיהוי זה לאור התיאור ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]:
{{ציטוט|תוכן="אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי קיקיון דיונה ולצלוליבא דמי ומדפשקי רבי ועל פום חנותא מדלן יתיה ומפרצידוהי עבדי משחא ובענפוהי נייחן כל בריחי דמערבא."{{ש}}תרגום: אמר רבה בר בר חנה: ראיתי את הקיקיון של יונה, והוא דומה לצלוליבא (שם צמח). הוא גדל בבצעי המים, ובעלי החנויות משעינים אותו על פתחי החנויות, מגרעיניו מייצרים שמן וכל חולי ארץ ישראל מניחים את ענפיו על משכבם.|מקור={{בבלי|שבת|כא|א}}}}
בתרגומי התנ"ך לשפות שונות ניתן למצוא זיהויים מגוונים לקיקיון המופיע בספר יונה: גפן, דלעת, קיסוס וקיקיון מצוי. אף על פי שאין תמימות דעים לזיהוי הקיקיון בספר יונה, באחד המחקרים שנכתבו לאחרונה ישנה העדפה לזהותו עם הקיקיון המצוי בשל המסר של ה' ליונה: החיים הרבה יותר מורכבים מאשר "טוב" ו"רע". אכן, בקיקיון המצוי ישנה תכונה של רעילות מצד אחד ורפואה מצד שני. כמו כן, הקיקיון המצוי בעל העלים הגדולים אכן נטה להתייבשות מהירה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://herzogpress.herzog.ac.il/UploadFiles/1_1425-19112018_כ-%20שניאור%20-%20סופי.pdf|הכותב=ד"ר דוד שניאור|כותרת=צל עצים כתיאור ריאלי וכסמל בסיפור המקראי|אתר=|תאריך=}}}}
שורה 30:
בעברית, המילה "[[wikt:קיקיוני|קיקיוני]]" היא [[מטבע לשון]] המתאר דבר ארעי, שהגיע לגודל מלא תוך זמן קצר ועתיד להיעלם באותה מהירות בה הופיע, בדומה לקיקיון המתואר בספר יונה.
 
סיפור יונה מופיע אף בקוראן בשינויים קלים, שם נקרא הקיקיון - "מין יקטין". במונח זה תורגם לערבית "הקיקיון" בפירוש [[הפוליגלוטה הקומפלוטנסית|הפוליגלוטה]] לספר יונה. רוב מוחלט של פרשני הקוראן זיהו את ה"יקטין" עם הדלעת. (כך גם [[רמב"ם|הרמב"ם]] מתאר את ה"יקטין"). חלק מוסיפים שזהו שם כולל ל"כל צמח המתפרס על פני הארץ ואינו מקיים גזע כמו אבטיח, מלון הקטא, אבטיח הפקועה ודומה להם." ([[מוחמד אבן ג'ריר א-טברי|טברי]]). זיהוי זה של הקיקיון נשמר אצל האסלאם ואצל הקראים ועבר אל פרשני ימי הביינים שהיו בזיקה לאסלאם ([[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] לדוגמה) וכך נשתמרו עד ימינו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%97צומח-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%9Fבקוראן-%D7%91%D7%99%D7%AAבית-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90מקרא-1.pdf|הכותב=זהר עמר|כותרת=זיהוי הצומח המקראי בראי פרשנות הקוראן|אתר=קדמוניות הטבע והראליה בישראל|תאריך=תשנח}}</ref>
 
{|border=0
שורה 42:
* {{בריטניקה}}
{{מידע טקסונומי}}
* זהר עמר, "זיהוי הצומח המקראי בראי פשרנות הקוראן, בית מקרא, מגמ"ג, תשנחתשנ"ח, [https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%97צומח-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%9Fבקוראן-%D7%91%D7%99%D7%AAבית-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90מקרא-1.pdf]
 
* זהר עמר, "זיהוי הצומח המקראי בראי פשרנות הקוראן, בית מקרא, מג, תשנח, [https://www.zoharamar.org.il/wp-content/uploads/%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%97-%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-1.pdf]
 
==הערות שוליים==