מלאח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אופיר33 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ויקיזציה
שורה 1:
'''מלח''' (מלאח) הוא אזור התקבצות המגורים של [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] בכל רחבי [[מרוקו]], והמילה המקבילה בעדת [[אשכנז]] היא ה"[[גטו]]". בשנת [[1438]] הוקם המלאח הראשון בעיר [[פאס]]. מאוחר יותר הוקמו מלאחים נוספים ב[[מראקש]] ([[1568]]), [[מכנאס]], [[רבאט]] וערים נוספות. קיימות מספר סברות לגבי מקור השם. נטען כי המקום נקרא כך כיוון ששם סחרו בעיקר ב[[מלח בישול|מלח]] שהיה מוכן ונמכר באזור. לפי מקור אחר מדובר בהוראה של השלטונות להמליח את ראשי אלו שהוצאו להורג. על מנת לבזות את היהודים הם הוכרחו לבצע את המלאכה. מקורות אלו הינם מעורפלים ולכן אין יודעים בביטחון מקור השם. ישנם הטוענים שיהודים רבים תחילה התיישבו באזור בעיר [[פז (מרוקו)|פז]] שם היה מצוי מלח ובגלל פרעות וציווי המלך לפזר את היהודים ולבוללו בעם המרוקאי עברו יהודים מה"מלח" למקומות שונים, ולאחר שהגזרות הוסרו ולאט לאט נשכחו חזרו היהודים להתקבץ באזורים משלהם, והשם הפך לשם כללי להתקבצות יהודים באזורים מסוימים.
 
 
המלח הייתה מוקפת בחומות להפרידה מהרובעים הערביים, זאת היה לצורך הגנה מפני פרעות הערבים נגד היהודים, שהתבצעו בתקופה ההיא בצורה מתמדת, בנוסף היו שומרים מסביב למלח להגנה.
 
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נכפו ה[[יהודים]] לגור במלחים ונאסרו לצאת ממנו ב[[לילה|לילות]], וזה הפך את המלח ל[[כלא]] ממשי. המלחים החלו להיות בעלי [[צפיפות אוכלוסין]] רבה מדי ומחלות ו[[עוני]] שררו באזורים. יותר מאוחר, כאשר ה[[אירופה|אירופאים]] הגיעו למרוקו נפתחו שערי המלח והיהודים היו בעלי הזדמנויות בשנית ויכלו לצאת מהרובע. בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הופיעה מחדש תוכנית לקיבוץ היהודים בתוך אזורי מלח. במקומות מסויימים במרוקו ובארצות צפון אפריקה שהיו בשליטת ה[[נאצים]] או בעלי בריתם קובצו היהודים לאזורי דמויי גטו.
 
כיום האזור בו שכן ה"מלח" נחשב עדיין לאזור של עוני ובו מתגוררים בעיקר מהגרים שהיגרו למרוקו.